פקודת פשיטת הרגל – המדריך המקיף לחוק הישראלי

כשמדברים על מצוקה כלכלית קשה, פקודת פשיטת הרגל הייתה במשך עשרות שנים מסגרת החוק שאפשרה לאנשים שנקלעו לחובות כבדים לפתוח דף חדש בחייהם. עד כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בשנת 2019, פקודה זו הייתה אבן הפינה של דיני חדלות הפירעון במשפט הישראלי, והיא עדיין חלה על הליכים שנפתחו לפני מועד זה. הכרת העקרונות, ההליכים והזכויות שמעוגנים בפקודה חשובה מאוד לכל אדם המתמודד עם קשיים כלכליים משמעותיים במסגרת הדין הישן. במאמר זה נבחן את פקודת פשיטת הרגל, את השינויים שחלו בה לאורך השנים, ואת המעבר לחקיקה החדשה בתחום חדלות הפירעון.

מהי פקודת פשיטת הרגל?

הגדרה משפטית של פשיטת רגל

פקודת פשיטת הרגל היא מסגרת חוקית המסדירה מצבים שבהם אדם אינו יכול לפרוע את חובותיו. כשאדם מוכרז "פושט רגל", משמעות הדבר היא שבית המשפט הכיר רשמית בכך שהאדם אינו מסוגל לשלם את חובותיו במועדם. פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980, קובעת את ההליכים המשפטיים, את הזכויות והחובות של החייב והנושים, ואת תפקידם של הגורמים השונים בתהליך, כמו הכונס הרשמי, הנאמן ובית המשפט. כל אלה מרכיבים את המסגרת החוקית השלמה לטיפול במצבי חדלות פירעון אישית. בשונה מהתפיסה העממית, פשיטת רגל אינה רק אמצעי להתחמקות מחובות, אלא הליך משפטי מורכב הדורש ידע מתמחה, ולכן רבים פונים לעורך דין פשיטת רגל שנועד לאזן בין זכויות הנושים לקבל את כספם לבין הצורך לאפשר לחייב להשתקם כלכלית ולחזור למסלול חיים תקין.

מטרות הפקודה ותכליתה החברתית

פקודת פשיטת הרגל נשענה על עקרונות של איזון בין הזכות של הנושים לקבל את כספם לבין הצורך לאפשר לחייב להשתקם כלכלית. לצד כינוס נכסי החייב וחלוקתם באופן שוויוני, הפקודה הכירה בחשיבות של מתן הזדמנות שנייה באמצעות מנגנון ההפטר. עם השנים התחזקה ההבנה שפשיטת רגל אינה רק הליך גבייה, אלא גם כלי חברתי המאפשר לאנשים לשוב למעגל הכלכלי לאחר כישלון.

הרקע של פקודת פשיטת הרגל

פקודת פשיטת הרגל מ-1936

שורשיה של פקודת פשיטת הרגל הישראלית נטועים עמוק בתקופת המנדט הבריטי. הפקודה המקורית חוקקה בשנת 1936 והתבססה במידה רבה על חוק פשיטת הרגל הבריטי. התפיסה שעמדה בבסיס החקיקה דאז הייתה מוטה לטובת הנושים, והתייחסה לפשיטת רגל בעיקר כאל הליך של גביית חובות ופחות כאמצעי לשיקום כלכלי של החייב. בתקופה זו, מי שהוכרז פושט רגל סבל ממגבלות חמורות ומתיוג חברתי שלילי. החייבים נתפסו כמי שכשלו מוסרית, וההליך המשפטי נועד בעיקר להעניש אותם ולהבטיח את זכויות הנושים.

הנוסח החדש מ-1980 – תש"ם

עם התפתחות החברה הישראלית והמשפט הישראלי, גברה ההכרה בצורך לאזן טוב יותר בין זכויות הנושים לבין הצורך לשקם את החייב. בשנת 1980, נחקק נוסח חדש של פקודת פשיטת הרגל (תש"ם-1980), שהביא לשינוי משמעותי בתפיסת ההליך. הנוסח החדש הכיר בכך שפשיטת רגל היא לא רק כלי לגביית חובות, אלא גם מנגנון חברתי שנועד לאפשר שיקום כלכלי. הוא הרחיב את ההגנות על החייב וקבע הליכים ברורים יותר לניהול הליך פשיטת הרגל. שינוי חשוב היה בחיזוק והסדרה של מוסד ההפטר, המאפשר לחייב לזכות בפטור מחובותיו בסיום התהליך, תחת תנאים מסוימים.

השינויים והתיקונים לאורך השנים

מאז 1980, עברה פקודת פשיטת הרגל מספר תיקונים שנועדו להתאים אותה לצרכים המשתנים של החברה הישראלית ולמציאות הכלכלית המתפתחת: בשנת 1996, הוכנס תיקון שהרחיב את סמכויות הכונס הרשמי וקבע הסדרים חדשים לגבי ניהול נכסי החייב. במהלך השנים, ובפרט לקראת חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הוכנסו מספר תיקונים ורפורמות מנהליות שנועדו לייעל את ההליכים, לחזק את הפיקוח על החייבים ולקצר את משכם. עם זאת, ההסדרה הברורה של לוחות הזמנים והגבלת משך ההליך נעשתה באופן מלא רק במסגרת החוק החדש, שנכנס לתוקף בשנת 2019.

מבנה החוק: פרקים וסעיפים מרכזיים

פרק א' – הליכים בפשיטת רגל

פרק א' בפקודת פשיטת הרגל מתווה את התשתית הפרוצדורלית של הליך פשיטת הרגל, מתחילתו ועד סופו. הוא מגדיר את העילות להגשת בקשת פשיטת רגל, את הגורמים הרשאים להגישה, ואת ההליכים בבית המשפט. הליך פשיטת הרגל מתחיל בדרך כלל בהגשת בקשת פשיטת רגל, שיכולה להיות מוגשת על ידי החייב עצמו או על ידי נושיו. הפקודה קובעת שניתן להגיש בקשה אם החייב חב חוב שעולה על סכום מינימלי מסוים ומתקיימת אחת מעילות פשיטת הרגל הקבועות בחוק. לאחר הגשת הבקשה, בית המשפט יכול להוציא צו כינוס, שמטרתו להקפיא את המצב ולמנוע מהנושים לנקוט צעדים עצמאיים לגביית החובות. הפרק מסדיר גם את הליך חקירת החייב, האפשרות להגיע להסדר נושים, ואת התנאים להכרזה על החייב כפושט רגל.

פרק ב' – ניהול נכסים וחלוקתם

פרק ב' עוסק בהיבטים המעשיים של ניהול נכסי החייב וחלוקתם בין הנושים. זהו הפרק שמסדיר את האופן שבו מתבצעת הלכה למעשה גביית החובות מהחייב. עם הכרזת החייב כפושט רגל, רוב נכסיו עוברים לניהולו של הנאמן (שמתמנה על ידי בית המשפט או אספת הנושים). הנאמן אחראי על איתור נכסי החייב, מימושם, וחלוקת התמורה בין הנושים בהתאם לסדרי העדיפות הקבועים בפקודה. הפקודה מגדירה אילו נכסים נכללים בנכסי קופת פשיטת הרגל ואילו נכסים מוחרגים ממנה. למשל, כלי עבודה בסיסיים וחפצים אישיים הכרחיים לא נכללים בנכסים שעוברים לנאמן.

פרק ג' – כונסים רשמיים ונאמנים

פרק ג' מגדיר את תפקידיהם, סמכויותיהם וחובותיהם של הכונסים הרשמיים והנאמנים, שהם הגורמים האחראים על ניהול הליכי פשיטת הרגל בפועל. הכונס הרשמי הוא פקיד ציבורי שממונה על ידי המדינה, ותפקידו לפקח על הליכי פשיטת הרגל. הוא משמש כנאמן זמני בשלבים הראשונים של ההליך. הנאמן, לעומת זאת, הוא מי שמתמנה לנהל את נכסי החייב לאחר הכרזתו כפושט רגל. הנאמן יכול להיות הכונס הרשמי עצמו, או אדם אחר, לרוב עורך דין או רואה חשבון בעל מומחיות בתחום חדלות הפירעון.

סעיפים מרכזיים – 61, 63, 84

סעיף 61 לפקודה עוסק בהפטר, שהוא אחד ההיבטים המשמעותיים ביותר בהליכי פשיטת רגל. ההפטר הוא הפטור שניתן לחייב מחובותיו בסיום הליך פשיטת הרגל, ומאפשר לו "לפתוח דף חדש" בחייו הכלכליים. סעיף 63 עוסק בעסקאות שנעשו לפני פשיטת הרגל וניתנות לביטול. הוא מאפשר לנאמן לבטל עסקאות שהחייב ביצע לפני פשיטת הרגל, אם הן נעשו בכוונה לרמות נושים או להעדיף נושה אחד על פני האחרים. סעיף 84 עוסק בהוצאות ניהול פשיטת הרגל ובסדרי העדיפות בחלוקת כספי קופת פשיטת הרגל. הוא קובע שהוצאות ניהול פשיטת הרגל קודמות לכל חוב אחר, ומסדיר את סדר הקדימויות בין סוגי החובות השונים.

המעבר לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

מתי נכנס החוק החדש לתוקף?

לאחר שנים של דיונים וניסיונות רפורמה, בשנת 2018 חוקקה הכנסת את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. חוק זה נועד להחליף את פקודת פשיטת הרגל ולהביא לשינוי יסודי בתחום דיני חדלות הפירעון. החוק החדש נכנס לתוקף ב-15 בספטמבר 2019. מאותו יום, בקשות חדשות לפתיחת הליכי חדלות פירעון מוגשות ומטופלות לפי החוק החדש, ולא לפי פקודת פשיטת הרגל. עם זאת, הליכים שכבר היו תלויים ועומדים בבתי המשפט בעת כניסת החוק לתוקף המשיכו להתנהל לפי הדין הישן – פקודת פשיטת הרגל.

ההבדלים המרכזיים בין החוקים

החוק החדש שם דגש משמעותי יותר בשיקום החייב ובהחזרתו למעגל הכלכלי, בניגוד לפקודת פשיטת הרגל שהתמקדה בעיקר בגביית החובות לטובת הנושים. נוסף לכך, הוא מקצר את משך ההליכים וקובע מסלול מוסדר שאמור להסתיים לרוב בתוך 4-3 שנים, במקום הליכים שנמשכו בעבר זמן רב. החוק מבחין בין חייבים שפעלו בתום לב לבין כאלה שיצרו חובות בחוסר תום לב, ומציע מסלול מקל יותר לחייבים המהימנים. הוא מחלק את הטיפול בחייבים לפי גובה החוב – חובות נמוכים מטופלים ברשות האכיפה והגבייה, וחובות גבוהים אצל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. שינוי חשוב נוסף הוא איחוד חלקי של דיני חדלות הפירעון של יחידים ותאגידים, ליצירת מערכת אחת עקבית וברורה יותר.

מקרים שעדיין כפופים לפקודה הישנה

אף שחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נכנס לתוקף כבר ב-2019, יש מספר מקרים שעדיין כפופים לפקודת פשיטת הרגל הישנה:

• קודם כל, הליכי פשיטת רגל שהחלו לפני 15 בספטמבר 2019 ועדיין לא הסתיימו.
• שנית, יש מקרים שבהם התגלו נכסים חדשים של חייב שכבר הסתיימו הליכי פשיטת הרגל שלו לפי הדין הישן.
• שלישית, ערעורים על החלטות שניתנו בהליכים שהתנהלו לפי הפקודה הישנה נדונים גם הם לפי אותו דין.

מקרים מיוחדים בפקודת פשיטת הרגל

פשיטת רגל של שותפויות

פקודת פשיטת הרגל כוללת הוראות מיוחדות הנוגעות לשותפויות עסקיות. כשמדובר בשותפות, יש להבחין בין הליכי פשיטת הרגל של השותפות כישות משפטית נפרדת לבין הליכי פשיטת הרגל של השותפים כיחידים. כאשר שותפות אינה יכולה לפרוע את חובותיה, ניתן להגיש בקשת פשיטת רגל נגד השותפות עצמה. במקרה כזה, הנאמן מנהל את נכסי השותפות ומחלקם בין הנושים של השותפות. במצב שבו גם השותפות וגם שותף אחד או יותר נמצאים בהליכי פשיטת רגל, נוצר מדרג של נושים: נושי השותפות זכאים להיפרע ראשית מנכסי השותפות, ורק אם אלו אינם מספיקים, מנכסיהם האישיים של השותפים.

התמודדות עם נכסי חייבים נפטרים

ראשית, מות החייב אינו מביא בהכרח לסיום הליכי פשיטת הרגל. הנאמן ממשיך לנהל את נכסי העיזבון שהיו חלק מקופת פשיטת הרגל, ומחלק אותם בין הנושים בהתאם להוראות הפקודה. שנית, אם החייב נפטר לפני שניתן צו הפטר, עולה שאלה לגבי האפשרות למתן הפטר לאחר המוות. בית המשפט רשאי, במקרים מסוימים, לתת הפטר גם לאחר פטירת החייב. שלישית, הפקודה עוסקת גם במצב ההפוך: כאשר אדם נפטר כשהוא חב חובות, ויש בקשה לפתיחת הליכי פשיטת רגל נגד עיזבונו.

עבירות פשיטת רגל וההשלכות החוקיות

פקודת פשיטת הרגל מגדירה שורה של עבירות פליליות הקשורות להליכי פשיטת רגל. עבירות אלו נועדו להבטיח את יושרת ההליך ולמנוע מחייבים להתחמק מתשלום חובותיהם באמצעים לא כשרים. העבירות המרכזיות כוללות הסתרת נכסים מהנאמן או מהכונס הרשמי, העברת נכסים לאחרים בכוונה לרמות נושים, מתן העדפות לנושים מסוימים בניגוד לחוק, והשמדת ספרי חשבונות. המאבק בעבירות פשיטת רגל הוא חלק חשוב ממערכת האכיפה של דיני חדלות הפירעון, ומסייע להבטיח שהמערכת תשמש רק את מי שבאמת זקוק לה.

סיכום

פקודת פשיטת הרגל שימשה במשך עשרות שנים כמסגרת המרכזית לטיפול בחדלות פירעון של יחידים בישראל, ונועדה לאזן בין זכויות הנושים לבין האפשרות לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו הכלכליים. עם כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בשנת 2019, ההליך עבר שינוי מהותי, והדגש עבר לשיקום החייב, קיצור ההליכים והבחנה בין סוגי חייבים על-פי תום לב ויכולת כלכלית. למרות השינוי, הפקודה עדיין חלה על חלק מההליכים הישנים והיא בסיס להבנת דיני חדלות הפירעון בישראל. בשביל חייבים המתמודדים עם חובות משמעותיים, ליווי מקצועי מתאים, כגון של עורך דין מחיקת חובות, יכול לסייע בניווט ההליך המשפטי, בהבנת הזכויות, ובהגדלת הסיכוי להשגת שיקום כלכלי מלא ויציב.