שלומי ברדוגו, משרד עורכי דין
- טלפון - 02-6307061
- נייד - 052-8601354
- פקס - 02-6313338
- רח' האומן 25 , בניין בר-עמי (קומה 1), ירושלים
- shlomi_bar@hotmail.com
פקודת פשיטת הרגל וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הם חיקוקים דומים בעלי מטרה עיקרית משותפת והיא להעניק הפטר לחייב מכל החובות שיצר לפני תחילת ההליכים.
עם זאת, בין הוראות הפקודה והוראות החוק ישנם מספר הבדלים מהותיים, כשאחד מהם הוא משך זמן הימשכות ההליכים.
בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מגדיר החוק באופן מפורש כי הליכי חדלות הפירעון אמורים להימשך כ-ארבע שנים (שנה בתקופת הביניים ו- שלוש שנים משך תקופת השיקום הכלכלי) בעוד שפקודת פשיטת הרגל אינה תוחמת בזמן את משך הימשכות ההליכים ולמעשה ההליכים יכולים להימשך פרקי זמן ארוכים יותר.
שוני מהותי נוסף הוא אופן קבלת ההפטר. בעוד שחוק חדלות הפירעון ושיקום כלכלי קובע כי עם השלמת תכנית השיקום הכלכלי הנקבעת במעמד הדיון בצו לשיקום כלכלי (בדר"כ, כאמור, תימשך שלוש שנים), יינתן לחייב בהליך (המכונה בחוק "יחיד") הפטר חלוט וזאת אף מבלי להיזקק להגשת בקשה מיוחדת לעניין זה.
לעומת זאת, בפקודת פשיטת הרגל החייב בהליך מחויב להגיש בקשה מסודרת לעניין קבלת ההפטר וצריך בדרך כלל להגיש הצעה שתעשיר את קופת הנשייה באופן משמעותי, אלא אם נקבעה לו תכנית פירעון ברורה על ידי המנהל המיוחד (בהליך חדלות פירעון נקרא "נאמן") שבסיומה יינתן לו ההפטר.
לסיכום- תקופת ההליכים בהליך פשיטת רגל ארוכה יותר בדרך כלל מההליכים בחוק חדלות פירעון, אלא אם מצליח החייב בהליך בעזרת עורך דין לפשיטת רגל שמייצג אותו בהליך לקבוע בהסכמת המנהל המיוחד תכנית פירעון מוגדרת לסיום ההליך.