ביטול צו הפטר

כבר בפתח הדברים, נדגיש כי הליך פשיטת הרגל ובשמו העדכני, משלהי שנת 2018, הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הינו בגדר "חסד של המחוקק". כלומר, בשעה שאדם מן השורה נקלע לחובות, שאין ביכולותיו לפרוע, בין אם במועדם ובין אם במלואם, יכול הוא לפתוח בהליך חדלות פירעון על ידי עורך דין אשר מתמחה בתחום.

ההליך האמור, שאורך כ- 4 שנים, יוביל לכך שבתומו יוענק לחייב צו הפטר מחובותיו ויוכל הוא לפתוח בפרק חדש בחייו. משכך, בתמורה ל"חסד" שנעשה לחייב, שפטרו אותו מחובותיו, מצפים,  בית המשפט והגורמים הממונים, לשקיפות ושיתוף פעולה מלא מצד החייב במהלך ההליך.

חשוב לציין כי התנהלות של חייב בהליך אשר מתבטאת בעיניי הגורמים הממונים באי שיתוף פעולה, הסתרת מידע וחוסר תום לב עלולה להוביל לביטול ו/או שינוי צו ההפטר, אף לאחר שהוענק.

בפס"ד האמור, ציין בית המשפט את העילות בהן יש לעיין מחדש בצו ההפטר שניתן לחייב ו/או לבטלו, כמפורט:

"…הסמכות לעיון חוזר בהחלטה…יכולה לנבוע מגילוי עובדה שלא הייתה ידועה בזמן מתן ההחלטה… מהתפתחות עובדתית שחלה לאחר מתן ההחלטה"

ראשית, העילה הבכורה אותה מציין בית המשפט הינה אי גילוי עובדות. בשעה שחייב פותח בהליך פשיטת רגל ו/או חדלות פירעון על ידי עורך דינו, עליו לדווח בדבר הכנסותיו, הוצאותיו, זכויותיו בנכסים וכיו"ב, אם לא יעשה כן יכול בית המשפט להטיל סנקציות כגון הקשחת תוכנית הפירעון, הארכת ההליך ו/או ביטולו. בנוסף, ציין בית המשפט בפס"ד האמור כי:

"…אחד המקרים המצדיקים את ביטול צו ההפטר הוא דיווח שקרי של החייב לגבי זכויותיו הכלכליות.."

עילה נוספת, אשר דומה באופייה לאי גילוי (העילה הראשונה) הינה דיווח שקרי. ישנם מקרים בהם חייבים מדווחים נתונים שקריים וזאת בכדי לשמור על נכסים ו/או כספים מסוימים, שלא יוקנו לקופת הנשייה, דבר אשר יכול להוביל לסנקציות המפורטות לעיל. לכן, ישנה חשיבות רבה להיוועצות עם עורך דין לפשיטת רגל ו/או עורך דין לחדלות פירעון טרם פתיחת ההליך. עילה נוספת, והעיקרית ביותר, אותה ציין בית המשפט בפס"ד הינה:

"עקרון העל של תום הלב הינו הבריח התיכון… בהליך חדלות פירעון ו/או פשיטת רגל"

 כידוע, עקרון תום הלב הינו מושג שסתום, אשר חולש על כל ענפי המשפט ובאופן מוגבר על הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בו מצפים מאדם אשר נעשה עבורו "חסד", לנהוג בתמורה ביושר. כמו כן, התנהלות בחוסר תום הלב יכולה להתבטא בשלל התנהגויות או מעשים ופרשנותה אובייקטיבית ונעשית על ידי בית המשפט. בפס"ד הדין האמור קבע בית המשפט כי:

"…במהלך הליך פשיטת הרגל של החייבת…הורישו לה זכויות בעיזבונו, אותן לא גילתה החייבת למנהל המיוחד או לבית המשפט, חרף חובת תום הלב והגילוי הנאות…בנסיבות אלה… קמה עילה לעיין בצו הפטר ולבטלו"

 כמצוין, החייבת הסתירה ולא דיווחה כי קיימות לה זכויות בעיזבון מסוים וזאת בנגידו לחובות המוטלות עליה בהליך. משכך, קבע בית המשפט כי יש לבטל את צו ההפטר שהוענק לה.

לסיכום-

אנו למדים כי הגורמים הממונים, בית המשפט, הממונה והנאמן נותנים משקל רב להתנהלות של חייב בהליך פשיטת רגל ו/או בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי. על החייב לנהוג בתום לב ולשתף פעולה עם כלל הגורמים ואם לא יעשה כן, יכול בית המשפט לשנות ו/או לבטל את צו ההפטר, אף לאחר שניתן.

בעניין זה חשוב להדגיש כי היוועצות עם עורך דין לחדלות פירעון בירושלים (כמובן שהמיקום הגיאוגרפי אינו קריטי וכל עורך דין לפשיטת רגל יכול לבחון את המקרה- עורך דין למחיקת חובות בירושלים, עורך דין פשיטת רגל בבית שמש ולמעשה כל עורך דין למחיקת חובות המתמחה בתחום).

להיוועצות ניתן ליצור קשר- 02-6307061  

בהצלחה!