מבוא:
פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים בע"א 8990/22 דן בשאלה למי מוקנים כספי הפנסיה של חייב אשר הוכרז כחדל פירעון, אך טרם ניתנו הוראות ביחס לכספי פנסיה על ידי בית המשפט של חדלות פירעון, הלך לבית עולמו.
האם הכספים מגיעים לנהנים על פי תנאי הפוליסה (היורשים) או לקופת הנשייה?
בפסק הדין כבוד השופט ע. גורסקופף הסדיר את הסוגייה המשפטית הנ"ל המצויה בתפר שבין דיני חדלות הפירעון לבין דיני הירושה בשל כך כי ניתנו מספר פסיקות סותרות בערכאות הדיוניות בשאלה הזו.
כבר בפתח הדברים הבהיר כבוד השופט גרוסקופף כי כספי הפנסיה שלא מומשו בחיי החייב בין אם מדובר בכספי תגמולים ובין אם מדובר בכספי פיצויים ושבית המשפט של חדלות פירעון לא אישר את העברתם לנאמן לטובת הנושים טרם פטירת החייב, אזי הכספים שייכים לנהנים על פי ההסדר הפנסיוני (היורשים) והחל את הלכה זו גם על הליכי פש"ר גם על הליכי חדלות פירעון.
נסיבות המקרה:
ביום 12.3.2015 ניתן צו כינוס למנוח ומונה נאמן על נכסיו ביום 26.9.16 הוכרז המנוח כחדל פירעון.
במהלך ההליך פעל הנאמן למציאת נכסים לצורך מימושם ופירעונם לטובת קופת הנשייה, אך לא נמצאו כספים שניתן לממש למעט כספי פנסיה אשר נצברו לטובת המנוח בקרן הפנסיה ונשאלת השאלה מה דין כספים בקרן הפנסיה?
הטיעונים המשפטיים:
קרן הפנסיה בה מצויים הכספים טענה כי לאחר פטירת החייב לא ניתן להעביר את הכספים לנאמן וזאת משום הוראות תקנון קרן הפנסיה והוראות סעיף 147 לחוק הירושה הקובעים כי כספי פנסיה שיש לשלם עקב מותו של עמית אינם נכללים בעיזבון אלה אם הותנה אחרת ועל כן הנושים לא זכאים להם.
בתגובתו הראשונית של הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא קבע כי על פי הדין והפסיקה, גם לאחר פטירת החייב, לבית המשפט שיקול הדעת אם להעביר את הכספים לנושים ובנסיבות העניין ראוי להעביר חלק מכספי הפיצויים לנושים ובכפוף לכך יוענק הפטר לעיזבון אולם לאחר תגובת היורשים באמצעות עורך דין לחדלות פירעון, בה הם טענו טענות דומות לקרן הפנסיה ובשל כך הממונה חזר בו מעמדתו והצטרף לעמדת היורשים.
החלטת בית המשפט המחוזי:
בית המשפט המחוזי קבע כי בהתאם לסעיף 85 לפקודת פשיטת הרגל וכן להלכת רון לוי נגד קרן מקפת הרי שמדובר ברכיב פיצויים המוקנים לקופת הנשייה ועל החלטה זו הוגש הערעור.
הערעור
בערעור עצמו קרן הפנסיה טענה כי נפל פגם מהותי בהחלטת בית המשפט המחוזי וכי סוגיית הפיצויים לא הועלתה טרם פטירת החייב. כמו כן, טענה הקרן כי ממילא אף אם הייתה מועלית לא היה ניתן לפעול למימוש משום שלא התרחש אירוע סיום העסקה והכספים הפכו ברי מימוש רק לאחר פטירת החייב.
משכך חזרה הקרן על טענתה כי הוראות התקנון וסעיף 147 לחוק הירושה גוברות. לטענה זו הצטרפו הממונה ויורשי החייב באמצעות עורך דינם (העוסק בתחום דיני חדלות פירעון)
מנגד הנאמן הסתמך על החלטת בית המשפט המחוזי וסבר כי יש לדחות את הערעור.
בית המשפט הכריע בסוגיה תוך ניתוח מעמיק של הוראות החוק הרלוונטיות הן של פקודת פשיטת הרגל וחוק חדלות פירעון והן של חוק הירושה. תוך בחינת היחס בין הוראות הדין האמורות, והיחס בין הנושים לבין היורשים והכריע בין היחס לכספי הפנסיה לבין תביעות החוב בהליך פשיטת רגל (כיום הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי).
לאורך 48 עמודיו של פסק הדין בחן כב' השופט גרוסקורפף את הסוגייה הסבוכה הזו ולבסוף הגיע למסקנה המשפטית המתבקשת, לה הצטרפו כב' השופט שטיין וכב' השופטת וילנר כי הכספים האמורים מוקנים לנהנים על פי ההסדר הפנסיוני (היורשים). אולם לא התעלם מהעובדה כי עניין זה עשוי ליצור תחושת אי נוחות במקרים מסוימים.
לסיכום:
בית המשפט העליון עשה סדר ביחס שבין חוק הירושה לחוק חדלות פירעון וקבע קווים ברורים מתי כספי פנסיה של חייב אשר הלך לעולמו בעיצומו של הליך חדלות פירעון יועברו לנושים ומתי כספים אלו יועברו ליורשים (הנהנים על פי חוק הירושה) כלומר ישנה הבחנה ברורה מתי יחולו הוראות חוק חדלות פירעון ומתי חלים הוראות חוק הירושה.
משרדנו משרד עורכי דין שלומי ברדוגו עוסק בעיקר בייצוג חייבים בהליכי חדלות פירעון ו/או הליכי פשיטת רגל ומסייע לחייבים וגם ליורשיהם בהליכים אליהם נקלעו.
לייעוץ וקבלת מידע נוסף, מוזמנים ליצור קשר עו"ד שלומי ברדוגו – 02-6307061
בהצלחה!!
