צו פתיחת הליכים מסמל את תחילתו של מסלול חדלות פירעון ליחידים ולתאגידים. זהו צעד משפטי משמעותי המעניק לחייבים הגנות מסוימות, תוך שהוא מסדיר את היחסים עם הנושים. המאמר שלפניכם יפרוש את התמונה המלאה לגבי צו פתיחת הליכים, הדרך לקבלתו, משמעויותיו והשלכותיו.
מהו צו פתיחת הליכים?
צו פתיחת הליכים הוא החלטה שיפוטית המסמנת את תחילתם הרשמית של הליכי חדלות פירעון. בעקבות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי משנת 2018, החליף צו זה את מה שהיה מוכר בעבר כ"צו כינוס נכסים" בהליכי פשיטת רגל וכ"צו פירוק" בחברות.
עם הוצאת הצו, חייב (יחיד או תאגיד) נכנס למסגרת משפטית מוגדרת שמטרתה כפולה: לאפשר לו שיקום כלכלי מצד אחד, ולהסדיר את פירעון חובותיו לנושיו מצד שני.
במקרה של יחיד, הצו מתחיל תהליך שבסופו עשוי להינתן הפטר מחובות (פטור מתשלום החובות). בתאגידים, הצו יוביל או לשיקום כלכלי (הבראת החברה) או לפירוק התאגיד וחלוקת נכסיו בין הנושים.
מי יכול להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים?
תנאי זכאות לחייב יחיד
יחיד יכול להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים אם מתקיימים שני תנאים מצטברים:
- הוא נמצא במצב של חדלות פירעון (אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם) או שהצו יסייע למנוע את חדלות פירעונו.
- סך חובותיו עולה על כ-172,000 ש"ח (נכון ל-2025).
חייב שחובותיו אינם עולים על הסכום הנ"ל אך גבוהים מכ-57,000 ש"ח, רשאי להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל במסגרת הליך חדלות פירעון מקוצר. יחיד צריך להיות בעל "זיקה לישראל" – מרכז חייו בישראל או שיש לו נכסים או עסקים בישראל.
תנאי זכאות לעסק או תאגיד
תאגיד רשאי להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים אם:
- הוא נמצא במצב של חדלות פירעון או שהצו יסייע למנוע את חדלות פירעונו.
- סך חובותיו עולה על 28,722 ש"ח (נכון ל-2025).
- במקרה של שותפות, הבקשה יכולה להיות מוגשת גם על ידי שותף כללי.
תאגיד המבקש צו פתיחת הליכים יכול לבקש במסגרת הבקשה שבית המשפט יורה על הפעלתו לצורך שיקומו הכלכלי, ואז עליו לכלול מתווה ראשוני לשיקום ופרטים על מימון ההוצאות הכרוכות בהפעלתו.
הגשת בקשה על ידי נושה
נושה של יחיד או תאגיד רשאי להגיש בקשה לצו פתיחת הליכים אם החייב נמצא בחדלות פירעון. החוק קובע מספר חזקות שבאמצעותן ניתן להוכיח חדלות פירעון:
- מצב אחד הוא כאשר הנושה מסר לחייב דרישת תשלום חוב שסכומו עולה על כ-86,000 ש"ח, והחוב לא שולם בתוך 45-30 ימים.
- מצב נפוץ נוסף הוא כאשר רשות אכיפה המציאה לחייב אזהרה או דרישת תשלום לחוב העולה על כ-86,000 ש"ח, והחוב לא שולם.
- אפשרות שלישית היא כאשר בית המשפט או בית הדין לעבודה נתנו פסק דין לתשלום חוב שלא קוים.
על נושה המגיש בקשה להראות כי אין די בהליכי גבייה רגילים כדי לגבות את החוב.
הגורמים המוסמכים לטיפול בבקשה
הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (חובות מעל 172,334 ₪)
כשסך החובות של יחיד עולה על 172,334 ש"ח, הבקשה לצו פתיחת הליכים מוגשת לממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים. הממונה בוחן את הבקשה ומחליט אם לתת צו פתיחת הליכים בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה.
הממונה רשאי לדרוש מהיחיד מידע נוסף הדרוש לו לקבלת ההחלטה או לזמנו לדיון. במקרה כזה, על הממונה להחליט בתוך 30 ימים ממועד קבלת המידע או תום הדיון.
בקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה לצו פתיחת הליכים, לעומת זאת, מוגשת ישירות לבית המשפט ולא לממונה.
רשות האכיפה והגבייה (חובות מתחת ל-172,334 ₪)
כאשר סך החובות של יחיד אינו עולה על 172,334 ש"ח, אך עולה על 57,444 ש"ח, הבקשה לצו פתיחת הליכים מוגשת לרשם ההוצאה לפועל, שהוא חלק מרשות האכיפה והגבייה.
במקרים מיוחדים, רשם ההוצאה לפועל רשאי לאשר פתיחת הליכים גם לחובות נמוכים יותר. ההליך בפני רשם ההוצאה לפועל כולל ניסיון לגבש הסדר תשלומים בין החייב לנושים לפני מתן הצו.
איך מגישים בקשה לצו פתיחת הליכים?
הגשה מקוונת – שלב אחר שלב
הגשת בקשה לצו פתיחת הליכים יכולה להתבצע באופן מקוון. בשל המורכבות של הטפסים והדרישות, רבים בוחרים להתייעץ עם עורך דין פשיטת רגל כדי לוודא שהבקשה מוגשת בצורה מדויקת ועומדת בכל הקריטריונים. השלבים בגדול הם כאלה:
- יש להיכנס לאתר של הממונה על הליכי חדלות פירעון וללחוץ על "פתיחת הליכי חדלות פירעון"
- יש להוריד את טופס הבקשה המתאים – בקשת יחיד או בקשת תאגיד
- למלא את הפרטים הנדרשים בטופס הממוחשב, להסדיר את תשלום האגרה (900 ש"ח נכון ל-2025)
- לצרף מסמכים תומכים: דוח מפורט על המצב הכלכלי, אסמכתאות לחובות, הכנסות והוצאות, פירוט נכסים ואישורים על מקורות הכנסה.
- לאחר שמירת הטופס במחשב, יש להעלות אותו באתר הממונה עם כל המסמכים הנלווים.
הבקשה המקוונת עוברת בדיקה אוטומטית של תקינות, ואם נמצאה תקינה, מועברת לבחינת הממונה או רשם ההוצאה לפועל.
הגשה ידנית
חייב שאינו מיוצג רשאי להגיש את הבקשה באופן ידני. להגשה ידנית יש להדפיס את הטופס המתאים, למלאו בכתב יד או במחשב, ולהגישו יחד עם המסמכים הנדרשים ללשכה המתאימה.
דבר שכדאי לזכור הוא שגם אם הבקשה מוגשת ידנית, הטופס זהה לזה המופיע באתר הממונה. בהגשה ידנית יש לשלם את האגרה באמצעות שובר בבנק הדואר או בבנק אחר המכבד תשלומי אגרות ממשלתיות.
מסמכים נדרשים לבקשה
לבקשה לצו פתיחת הליכים יש לצרף מסמכים מפורטים, ובהם:
- תצהיר חתום המאשר את המידע בבקשה.
- דוח מפורט על המצב הכלכלי של החייב בשנתיים האחרונות, כולל פירוט חובות, נכסים, הכנסות והוצאות.
- כתב ויתור על סודיות המאפשר לממונה או לנאמן לקבל מידע על החייב מגופים שונים.
- דפי חשבון בנק מהחודשים האחרונים.
- אסמכתאות לחובות (דרישות תשלום, פסקי דין, הסכמי הלוואה).
- אישורים על מקורות הכנסה (תלושי שכר, אישורי קצבאות וכד').
- אישורים רפואיים (אם רלוונטי).
- בתאגיד – דוחות כספיים, תוכנית הפעלה ומסמכי התאגיד.
עלויות והוצאות
תשלום אגרת הגשה (900 ₪)
הגשת בקשה לצו פתיחת הליכים כרוכה בתשלום אגרה בסך 900 ש"ח (נכון ל-2025). זהו תשלום ראשוני שיש לשלם בעת הגשת הבקשה, וניתן לשלמו באופן מקוון באמצעות כרטיס אשראי או בבנק/בנק הדואר באמצעות שובר תשלום.
למעשה, סכום האגרה הכולל בגין הגשת הבקשה וניהול ההליכים גבוה יותר (1,578 ש"ח נכון ל-2025), אך נקבע כי בעת הגשת הבקשה תשולם אגרה בסכום של 900 ש"ח, והיתרה תיגבה בהמשך ההליכים מתוך כספים שייצברו בקופת הנשייה.
חייב שזכאי לסיוע משפטי אינו נדרש לשלם את האגרה בשלב הגשת הבקשה, והאגרה תשולם במסגרת הוצאות ההליך מהכספים שייצברו בקופת הנשייה.
עלויות נוספות בתהליך
מעבר לאגרת ההגשה, יש עלויות נוספות הכרוכות בהליך:
- שכר טרחת עורך דין – אם החייב מיוצג.
- שכר טרחת הנאמן – משולם מכספי קופת הנשייה, אך בפועל מפחית את הסכום שיישאר לחלוקה לנושים.
- הוצאות לצורך הכנת המסמכים – הוצאות שכפול, הפקת אישורים וכדומה.
- הוצאות נוספות שעשויות להיגזר מניהול ההליך – למשל, שכר מומחים במקרה הצורך.
שלבי ההליך לאחר הגשת הבקשה
לאחר הגשת הבקשה לצו פתיחת הליכים, התהליך מתנהל בשלבים:
- בדיקת הבקשה – הממונה או רשם ההוצאה לפועל בודקים אם הבקשה מלאה ואם מתקיימים התנאים למתן הצו.
- מתן הצו – אם הבקשה מאושרת, ניתן צו פתיחת הליכים, והודעה על כך מפורסמת ונשלחת לנושים.
- מינוי נאמן – עם מתן הצו ממנה הממונה או בית המשפט נאמן שיפקח על הליכי חדלות הפירעון.
- תקופת ביניים – מתחילה תקופה שבה חלות על החייב הגבלות שונות והנאמן בודק את מצבו הכלכלי.
- הגשת תביעות חוב – הנושים מגישים תביעות חוב תוך 6 חודשים ממועד פרסום הצו.
- דוח ממצאי בדיקה – תוך 9 חודשים ממינויו, הנאמן מגיש דוח על מצבו הכלכלי של החייב.
- צו לשיקום כלכלי – בתוך כשנה ממתן הצו, ניתן ליחיד צו לשיקום כלכלי הקובע את תנאי התשלומים שיידרש לשלם.
- תקופת תשלומים – בדרך כלל 3 שנים, אך יכולה להתקצר או להתארך בהתאם לנסיבות.
- הפטר – בסוף התהליך, אם החייב עמד בכל תנאי הצו לשיקום כלכלי, בית המשפט יכול לתת לו צו הפטר, שמוחק את מרבית החובות שנכללו בהליך.
תוצאות מתן הצו ופירות הצו
הקפאת הליכי גבייה ופעולות משפטיות
אחת ההשלכות המרכזיות של צו פתיחת הליכים היא הקפאת כל הליכי הגבייה נגד החייב. מרגע מתן הצו, תיקי הוצאה לפועל פעילים מוקפאים, ועיקולים שהוטלו על נכסי החייב מבוטלים (למעט עיקולים מיוחדים, כמו עיקול לפי פקודת המיסים). בנוסף, לא ניתן להטיל עיקולים חדשים, ופתיחה או המשך של הליכים משפטיים נגד החייב מחייבים אישור של בית המשפט. גם הגבלות שהוטלו בעבר במסגרת הוצאה לפועל – כגון הגבלת חשבון בנק, מתבטלות עם כניסת הצו לתוקף.
חובות החייב לאחר קבלת הצו
עם קבלת הצו, מוטלות על החייב חובות והגבלות:
- איסור על נטילת אשראי חדש או יצירת חובות חדשים ללא אישור הממונה.
- חובה לציין בכל מסמך או פעולה עסקית כי הוא בהליכי חדלות פירעון.
- איסור על הוצאת נכסים מרשותו או שינוי זכויותיו בנכסים ללא אישור.
- חובה לשתף פעולה עם הנאמן, לספק לו מידע ומסמכים ולעמוד לרשותו לצורך חקירות וברורים.
- חובה לדווח על כל שינוי במצבו הכלכלי או המשפטי.
- חובה להגיש דוחות דו-חודשיים על הכנסותיו והוצאותיו.
מינוי נאמן וניהול נכסים
עם מתן צו פתיחת הליכים ממנה הממונה או בית המשפט נאמן, שתפקידו לנהל את כלל הליך חדלות הפירעון. הנאמן אחראי על ניהול נכסי החייב במסגרת קופת הנשייה, בודק את מצבו הכלכלי ומגיש דוח ממצאים מקיף. הוא מכריע בתביעות החוב של הנושים, מפקח על עמידת החייב בתנאי ההליך, ומבצע מימוש נכסים וחלוקתם בין הנושים באופן שוויוני. הנאמן נבחר מתוך רשימה מקצועית שהוגדרה מראש על ידי הממונה, והוא בעל ידע וניסיון ייעודי בתחום חדלות הפירעון.
קביעת תשלומים חודשיים
לאחר בחינת מצבו הכלכלי של החייב, קובע הנאמן, ובאישור בית המשפט – את גובה התשלום החודשי שעל החייב להעביר לקופת הנשייה. סכום זה נקבע על בסיס כושר ההשתכרות של החייב, בניכוי דמי המחיה הנדרשים לו ולמי שפרנסתם עליו. דמי המחיה מבוססים על כללי "המחיה בכבוד״ שנקבעו על ידי שר המשפטים, תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות של החייב. במקרים מסוימים רשאי בית המשפט לקבוע שהתשלום יחושב כשיעור ישיר מכושר ההשתכרות, גם אם נותר לחייב סכום הגבוה מדמי המחיה – כדי לעודד הגדלת הכנסות ושיקום כלכלי יעיל יותר.
מגבלות והגבלות על החייב
איסור על נטילת אשראי
מרגע מתן צו פתיחת הליכים מוטלות על החייב הגבלות משמעותיות, ובראשן איסור על נטילת אשראי ללא אישור הממונה. החייב אינו רשאי לבצע עסקאות או פעולות הכוללות קבלת אשראי לאורך כל תקופת ההליך. במקרים מסוימים הממונה רשאי לאשר נטילת אשראי נקודתית או הוצאות חיוניות למחייה, במסגרת סכומים שנקבעו מראש.
חובת דיווח ומסירת מידע
לאורך כל ההליך החייב נדרש לשקיפות מלאה ושיתוף פעולה מלא עם הנאמן. עליו למסור מסמכים ומידע לפי דרישה, לדווח מיד על כל שינוי במצבו הכלכלי, ולהגיש דוחות דו-חודשיים על הכנסות והוצאות בצירוף אסמכתאות. בנוסף, החייב חייב להתייצב לכל בירור או חקירה ולהעביר לנאמן כל מסמך חדש הנוגע לענייניו הכלכליים.
הגבלות על ניהול עסקים
מרגע שניתן צו פתיחת הליכים, החייב כפוף למגבלות משמעותיות בפעילות העסקית שלו. הוא אינו יכול להקים או להשתתף בתאגיד חדש, וסיווגו כ"לקוח מוגבל מיוחד" מגביל את השימוש באמצעי תשלום כמו כרטיסי אשראי (למעט כרטיס דביט). בנוסף, נדרש אישור מיוחד לעיסוק במסחר, ניהול עסק או כהונה כדירקטור. כל פעולה מהותית בנכסים מחוץ להתנהלות השוטפת מחייבת אישור בית המשפט.
זכויות ואפשרויות ערעור
ערעור במקרה של דחיית בקשה
אם בקשת החייב לצו פתיחת הליכים נדחתה, הוא רשאי לערער על ההחלטה:
- על החלטה של הממונה לדחות בקשה ניתן להגיש ערעור לבית משפט השלום בתוך 45 ימים.
- על החלטה של בית המשפט ניתן להגיש ערעור לערכאה גבוהה יותר.
- על החלטה של רשם ההוצאה לפועל ניתן להגיש ערעור לבית משפט השלום.
מומלץ להתייעץ עם עורכי דין חדלות פירעון לפני הגשת ערעור, כדי להעריך את סיכויי הערעור ולהכין את הטיעונים המשפטיים המתאימים.
זכות ייצוג משפטי
במהלך כל הליכי חדלות הפירעון, החייב זכאי לייצוג משפטי לבחירתו. מי שאינו יכול לממן עורך דין עשוי להיות זכאי לסיוע משפטי מטעם המדינה. הייצוג מאפשר ללוות את החייב בכל דיון, חקירה או בירור, אך גם עם ייצוג – החייב חייב לשתף פעולה באופן מלא עם הנאמן ולעמוד בכל חובותיו על פי החוק.
זכות עיון במסמכים
לחייב עומדת זכות מלאה לעיין במסמכים הנוגעים להליך חדלות הפירעון. הוא רשאי לעיין בתיק שמנהל הנאמן (למעט חומר חסוי), לקבל העתקים מהדוחות המוגשים לממונה או לבית המשפט, לעיין בתביעות החוב של הנושים ולהגיש הערות, וכן לקבל מידע על פעולות הנאמן בנוגע לנכסים.
השלכות על בני משפחה ושותפים
השפעה על בן זוג
צו פתיחת הליכים עשוי להשפיע גם על בן הזוג של החייב. נכסים משותפים עשויים להיכלל בקופת הנשייה ולעיתים חלקו של החייב בנכס יימכר. אם בני הזוג חתמו על ערבות הדדית, הנושה רשאי לפעול לגביית מלוא החוב מבן הזוג שאינו מצוי בהליך. הכנסות בן הזוג אינן נכללות בהליך, אלא אם מקורן בנכס משותף. בנוסף, חשבונות בנק משותפים עלולים להיחסם או להיות כפופים לפיקוח הנאמן.
השפעה על עסק משפחתי
כאשר החייב מעורב בעסק משפחתי, להליך עשויות להיות השלכות משמעותיות. אם העסק רשום על שמו, ניהולו עובר לידי הנאמן וחלקו בשותפות או בתאגיד נכנס לקופת הנשייה. בני משפחה העובדים בעסק עלולים להיפגע מצמצום פעילות או מהגבלות שמוטלות עליו במהלך ההליך. במקרים מסוימים ניתן לבחון אפשרות לרכישת חלקו של החייב בעסק על-ידי בני משפחה אחרים כדי לאפשר את המשך פעילותו.
מקרים מיוחדים ושיקולים נוספים
חובות מזונות ופיצויים
יש סוגי חובות שלא נמחקים גם עם קבלת הפטר מחובות:
- חובות מזונות לבן זוג לשעבר ולילדים.
- פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו בכוונה.
- חובות שנוצרו בגין הונאה – עשויים שלא להימחק.
- קנסות שהוטלו בהליך פלילי – אינם נמחקים.
- חובות מס בתנאים מסוימים – עשויים שלא להימחק במלואם.
נכסים פטורים מעיקול
יש נכסים וזכויות שבית המשפט ורשויות האכיפה נוטים להגן עליהם גם במסגרת הליכי חדלות פירעון, כדי לאפשר לחייב קיום בסיסי והמשך פרנסה. בין היתר ניתן למנות:
- חפצים אישיים וריהוט בסיסי הדרושים לניהול משק בית סביר.
- כלי עבודה הנחוצים לעיסוקו של החייב ולפרנסתו, עד לרמה שמאפשרת לו להמשיך לעבוד.
- זכויות פנסיה וביטוחי חיים מסוימים, בכפוף למגבלות החוק.
- קצבאות סוציאליות ומענקים ייעודיים, למשל לצרכים רפואיים או שיקומיים.
לגבי דירת מגורים ורכב – אין פטור אוטומטי. בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו, לפי שווי הנכס, גובה החובות ונסיבות המשפחה, ולעיתים יבחר שלא למכור את הדירה או לאפשר פתרון של דיור חלופי.
סיכום והמלצות
צו פתיחת הליכים הוא כלי משפטי משמעותי שמאפשר לחייבים להתחיל תהליך של שיקום כלכלי ויציאה ממעגל החובות. עם זאת, מדובר בהליך מורכב הכולל הגבלות, דרישות ודיווחים שוטפים. לפני הגשת בקשה, מומלץ לבחון את כל החלופות, להכין את המסמכים בקפידה ולהבין את ההשלכות על המשפחה והעסק. ליווי מקצועי של עורך דין מחיקת חובות יכול לסייע לכם להבין את האפשרויות, להתמודד עם דרישות ההליך ולקדם את התהליך בצורה בטוחה ומדויקת יותר. ייעוץ נכון יכול לעשות את ההבדל בין מסלול מורכב לבין שיקום אמיתי ופתיחה של דף כלכלי חדש.
