מבוא:
פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בחיפה בתיק חדל"פ 58783-06-20 על ידי כבוד השופט אפרים צ'יזיק, דן בשאלה חשובה ומעשית בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי האם יחיד אשר הליך חדלות הפירעון שלו בוטל על ידי בית המשפט בשל מחדליו יכול לחזור להליך, ובאילו תנאים ניתן להורות על ביטול פסק הדין המבטל את ההליך ולהחזיר את היחיד למסלול השיקום הכלכלי.
מהי סמכות בית המשפט לבטל פסק דין המבטל הליך חדלות פירעון?
תקנה 2(א) לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019 מחילה על הליכי חדלות פירעון את תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. משכך, תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי מקנה לבית המשפט של חדלות פירעון סמכות לבטל פסק דין או החלטה שניתנו במעמד צד אחד, לרבות פסק דין המבטל הליך חדלות פירעון, וזאת בתנאים שיראו לו לנכון לקבוע.
הפסיקה מבחינה בין שתי עילות ביטול. הראשונה – ביטול מחובת הצדק – חלה מקום בו נפלו פגמים דיוניים היורדים לשורש ההליך. השנייה – ביטול לפי שיקול דעת בית המשפט – במסגרתה נשקלים שני שיקולים מנחים: סיבת מחדלו של המבקש (זלזול, טעות בתום לב, אי-הבנה או רשלנות), וסיכויי הצלחתו של ההליך אם יבוטל פסק הדין המבטל. במסגרת שיקול דעת זה רשאי בית המשפט להורות על ביטול פסק הדין המבטל בכפוף לתנאים שנקבעים על ידו.
נסיבות המקרה:
היחיד, אשר יוצג באמצעות עורך דין לחדלות פירעון מטעם הלשכה לסיוע משפטי, הגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון בחודש יוני 2020 – זאת לאחר שני הליכי חדלות פירעון קודמים בעניינו אשר בוטלו בשל מחדליו. צו לפתיחת הליכים ניתן בעניינו בחודש ינואר 2021, ובחודש מאי 2024 ניתן בעניינו צו שיקום כלכלי במסגרתו נדרש להוסיף לקופת הנשייה סך של 162,400 ₪ ב-48 תשלומים חודשיים של 1,300 ₪, בצירוף 4 תשלומים שנתיים בסך 25,000 ₪ כל אחד. נגד היחיד הוגשו 13 תביעות חוב בסך כולל של כ-3.5 מיליון ₪.
גם לאחר מתן צו השיקום הכלכלי המשיך היחיד לצבור מחדלים בהליך. הוא הפסיק להעביר את התשלומים שנקבעו בצו החל מחודש ספטמבר 2025, וצבר חוב פיגורים בסך של 21,200 ₪. משכך, הגיש הנאמן בקשה לביטול ההליך, ובחודש מאי 2026 הורה בית המשפט על ביטול צו השיקום וצו פתיחת ההליכים.
בקשת היחיד לביטול פסק הדין שביטל את ההליך:
בחודש יולי 2026 הגיש היחיד, באמצעות עורך דין לחדלות פירעון, בקשה לביטול פסק הדין. היחיד טען כי הסיבה לאי עמידתו בתשלומים הייתה פגיעה שנפגע בתאונת עבודה, וצירף אישורים רפואיים, ובהם החלטת ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי אשר הכירה בו כבעל 100% נכות זמנית לתקופה קצרה, וכן תעודות מחלה מטעם רופא תעסוקתי בקופת חולים. עוד ציין היחיד כי חזר למעגל העבודה, הפקיד עד לאותו מועד סך של 31,000 ₪ בקופת הנשייה, וביקש לפרוס את יתרת החוב בסך 132,000 ₪ ל-33 תשלומים חודשיים של 4,000 ₪ כל אחד.
הנאמן, בתגובתו, ציין כי היחיד הפסיק להעביר את התשלומים כבר בספטמבר 2025 והתעלם ממכתב התראה שנשלח אליו בינואר 2026. עוד ציין הנאמן כי היחיד סגר את חשבון הבנק שלו לאחר מתן צו השיקום, דבר המקשה על בחינת התנהלותו הכלכלית, וכי לא הועברו לעיונו הדו"חות החצי שנתיים לצד אסמכתאות בעניין הכנסותיו. חרף האמור, הסכים הנאמן עקרונית להשבת ההליך על כנו, בכפוף לתנאים – ובכללם הסדרת מלוא חובות הפיגורים, המצאת הדו"חות בצירוף אסמכתאות, ופתיחת חשבון בנק ייעודי.
החלטת בית המשפט:
כבוד השופט אפרים צ'יזיק קבע כי אמנם ככלל, אי הגשת דו"חות, אי עמידה בתשלומים, היעדר שיתוף פעולה עם הנאמן ואי מיצוי כושר ההשתכרות עשויים להביא לביטול הליך חדלות הפירעון, אולם לבית המשפט נתונה הסמכות לפי תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי לבטל את פסק הדין המבטל בתנאים.
בהתחשב בכך שמדובר בהליך חדלות הפירעון השלישי של היחיד ובמחדלים אשר צבר, אך לאור הסכמת הנאמן העקרונית להשבת ההליך על כנו, תקופת המחלה שאושרה ליחיד ועקרון השאת שיעור החוב לטובת הנושים הורה בית המשפט על ביטול פסק הדין המבטל בכפוף לתנאים הבאים: תשלום מחצית הסכום שבפיגור, אישור על פתיחת חשבון בנק, והגשת הדו"חות התקופתיים לששת החודשים האחרונים.
כל התנאים האמורים נדרשו להתקיים עד ליום 20.8.2026, כאשר בהתקיימם ייקבע לוח תשלומים חדש לפירעון היתרה. בית המשפט הבהיר כי ככל שהיחיד לא יעמוד בתנאים ולא ישתף פעולה עם הנאמן, פסק הדין המבטל יוותר על כנו וההליך יבוטל סופית.
משמעות ההחלטה:
פסק הדין ממחיש את גישת בתי המשפט לפיה גם כאשר יחיד צבר מחדלים בהליך חדלות פירעון וההליך בוטל, פתוחה בפניו הדרך להגיש בקשה לביטול פסק הדין המבטל ולנסות ולחזור למסלול השיקום הכלכלי. הפסיקה מכירה בכך שסיבות אמיתיות למחדל כדוגמת מחלה, פגיעה בעבודה או נסיבות אישיות קשות אחרות יכולות להצדיק מתן הזדמנות נוספת ליחיד, בכפוף לתנאים מחמירים המבטיחים את שיתוף פעולתו של היחיד עם הנאמן ואת קידום השאת החוב לטובת הנושים.
עוד עולה מפסק הדין כי החזרה להליך אינה מובנת מאליה, ובית המשפט מפעיל את שיקול דעתו תוך בחינת סיבת המחדל של היחיד, ההיסטוריה שלו בהליך (לרבות הליכי חדלות פירעון קודמים), עמדת הנאמן ועקרון השאת החוב לטובת הנושים. בכל מקרה, בית המשפט רשאי להתנות את הביטול בתנאים מהותיים כדוגמת תשלום חלק מחוב הפיגורים, פתיחת חשבון בנק ייעודי, המצאת דו"חות ומסמכים ועוד.
חשוב לציין כי מדובר בפסק דין של בית משפט השלום אשר אינו בגדר הלכה מחייבת, אולם ההחלטה משקפת את הגישה המקובלת בפסיקה בכל הנוגע לסמכות בית המשפט של חדלות פירעון לבטל פסק דין המבטל הליך בכפוף לתנאים, ומהווה דוגמא מובהקת ליישום תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
לסיכום:
פסק הדין מבהיר כי יחיד אשר הליך חדלות הפירעון שלו בוטל בשל מחדליו אינו נותר בהכרח ללא סעד. בסמכותו של בית המשפט במקרים המתאימים להורות על ביטול פסק הדין המבטל ולהחזיר את היחיד להליך, וזאת בכפוף לתנאים מחמירים אשר יבטיחו את שיתוף פעולתו עם הנאמן ואת קידום השיקום הכלכלי. יחידים אשר הליך חדלות הפירעון שלהם בוטל, נדרשים להיוועץ עם עורך דין לחדלות פירעון על מנת לבחון את סיכויי הגשת בקשה לביטול פסק הדין המבטל ולפעול להחזרתם למסלול השיקום הכלכלי ולהפטר בסיום ההליך.
משרדנו משרד עורכי דין שלומי ברדוגו עוסק בעיקר בייצוג חייבים בהליכי חדלות פירעון ו/או הליכי פשיטת רגל ומסייע לחייבים בהליכים אליהם נקלעו, לרבות בהגשת בקשות לביטול פסק דין המבטל הליך חדלות פירעון ובהחזרת יחידים למסלול השיקום הכלכלי.
לייעוץ וקבלת מידע נוסף, מוזמנים ליצור קשר עו"ד שלומי ברדוגו – 02-6307061
בהצלחה!!
