סוגייה שחוזרת על עצמה פעמים רבות אצל חייבים הנמצאים בהליך חדלות פירעון ו/או בהליך פשיטת רגל היא ביטול ההליך בשל התנהלותם.
הסוגייה האמורה נדונה בבית המשפט העליון בירושלים, בכובעו כבית משפט לערעורים, בע"א 3086-24 מדלול דאהר נ' כונס הנכסים הרשמי, בפני מותב של שלושה שופטים, אשר דחו את בקשת הערעור וקבעו כי:
"הליך פש"ר הוא בבחינת חסד של המחוקק… ניתנת לו ההזדמנות להשתקם כלכלית… בתמורה לכך עקרונות היסוד של ההליך… המוטלות על חייב בהליכים מסוג זה.. הם גילוי הנאות וחובת תום הלב המוגברת…"
כבר בפתח הדברים, נרחיב כי הליך פשיטת רגל ו/או הליך חדלות פירעון נועד לחייבים, הן פרטיים והן תאגידים, אשר הגיעו למצב בו אינם מסוגלים לפרוע את חובותיהם במלואם או במועדם. כך, כאשר אדם ו/או תאגיד מסיימים בהצלחה הליך כאמור, נמחקים חובותיהם (למעט חובות שאינם ברי הפטר כמצוין בסעיף 175 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי). לכן, מגדיר המחוקק את ההליכים הללו כ"חסד המחוקק".
ביטול הליך פשיטת רגל מתרחש כאשר בית המשפט מחליט להפסיק את ההליך שהתנהל נגד חייב. הסיבות לכך מגוונות, ובמרכזן עומדת אי-עמידה בתנאי ההליך, חוסר תום לב או אף ניצול לרעה של ההליך מצד החייב.
כתוצאה מה"חסד" (מחיקת החובות) שמוענק לחייב/ת בהליכים אלו, הטיל המחוקק על החייב/ת עקרונות יסוד, והעיקריות שבהם, הינם גילוי נאות וחובת תום הלב. בפס"ד האמור, צוין כי:
"המערער הפר את חובת תום הלב באופן קיצוני … הוא נמנע מעמידה בתשלומים החודשיים … לא הגיש דוחות חודשיים… לא עמד בתכנית הפירעון שנקבעה לו… צבר מחדלים נוספים במשך השנים הרבות בהן התנהל הליך הפש"ר…"
נימוקים אפשריים נוספים לביטול ההליך עשויים להיות: אי תשלום חובות, אי שיתוף פעולה עם הנאמן, צבירת חובות חדשים לאחר פתיחת ההליך או הגשת בקשה לביטול ההליך מצד החייב עצמו.
כאן הנקודה לציין כי הליך חדלות פירעון ו/או פשיטת רגל ו/או מחיקת חובות הינו הליך אשר נמשך מספר שנים, בדרך כלל, וטומן בחובו מחויבויות. על כן, מומלץ לחייב/ת אשר עתיד/ה לפתוח בהליך מהסוג האמור, להיות מלווה על ידי עורך דין מומחה בתחום.
בפס"ד, החייב לא התנהל כראוי ולא עמד במחויבויותיו, שאי עמידה בהם מתבטאת כחוסר תום לב ואף אי גילוי נאות, וזאת למרות שניתנו לחייב מספר הזדמנויות לעשות כן. כמו גם, ציין בית המשפט הנכבד כי:
"הפרות אלה מתגמדות בהשוואה לכך… המערער הבריח מנושיו כספים אשר מוקנים מטבעם לקופת הנשייה"
בניגוד להוראות החוק, המערער הבריח נכסים מקופת הנשייה והסתלק מעיזבון אביו בשעה שהיה מצוי הוא בהליך פשיטת הרגל. כאן נובעת החשיבות של עורך דין לחדלות פירעון ו/או עורך דין לפשיטת רגל אשר מתוקף תפקידו, עליו לבחון בקפידה את נסיבות החייב/ת, לאמוד את נכסיו, לדעת בדבר פעולותיו טרם פתיחת ההליך ואף אחריו, וכך לבנות עבורו תוכנית עבודה מתאימה. עוד צוין בפסק הדין כי:
"מחדלי המערער רבים ובוטים… אין כל מקום לאפשר לו לחדש את ההליך… אלמלא יסדיר מחדליו"
במקרה של ביטול הליך פשיטת רגל, החייב שב למעמדו המשפטי ערב פתיחת ההליך, כל ההגבלות מוסרות, והנושים רשאים לחדש את הליכי הגבייה. לעיתים, בית המשפט מטיל תקופת צינון – פרק זמן בו לא ניתן להגיש בקשה מחודשת לפתיחה בהליך.
עם זאת, אם הביטול נעשה עקב מחדלים, החייב יכול להגיש בקשה להסרת מחדלים, בתנאי שיוכיח כי תיקן את הליקויים. במקרים מסוימים, ניתן אף לערער על החלטת הביטול.
כאשר מבטלים לחייב/ת את הליך חדלות הפירעון ו/או הליך פשיטת הרגל, ישנה "תקופת צינון" לפרק זמן של שנה, בה (למעט חריגים) החייב אינו יכול לפתוח בהליך בשנית. בפס"ד נקבע כי על החייב להסדיר את כלל מחדליו טרם יוכל לבקש לפתוח הליך בשנית.
לסיכום-
אנו למדים כי הליך פשיטת רגל ו/או הליך שיקום כלכלי הינו בגדר "חסד" שעושה המחוקק למען החייב/ת בכך שבתום ההליך נמחקים החובות שנצטברו (למעט חובות שאינם ברי הפטר כמצוין בסעיף 175 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי). משכך, מצפים, הן המחוקק והן בית המשפט לשיתוף פעולה ותום לב מלא מצב החייב/ת. שאם לא כן, יכולים הגורמים הממונים לבטל לחייב/ת את ההליך.
בשל מורכבות ההליך והשלכות ביטולו, חשוב להיעזר בעורך דין פשיטת רגל מומחה, אשר יוכל לייעץ, ללוות ולהגיש את הבקשות הרלוונטיות באופן מדויק.
בעניין זה חשוב להדגיש כי היוועצות עם עורך דין חדלות פירעון, עורך דין לפשיטת רגל או עורך דין למחיקת חובות המתמחה בתחום יוכלו לתת לכם מענה הולם.
להיוועצות חינם ללא התחייבות ניתן ליצור קשר- 02-6307061
בהצלחה!