הליכי חדלות פירעון / פשיטת רגל

המשרד מלווה חייבים לאורך כל הצומתים המרכזיים של עולם החובות:

הליכי חדלות פירעון (יחידים ותאגידים) – הכנת והגשת בקשה לצו פתיחת הליכים, ליווי בתקופת הביניים, דיון בצו לשיקום כלכלי, והובלת ההליך עד לסיום.

הליכי פשיטת רגל “ישנים” – במקרים שבהם ההליך נפתח לפני 15.9.2019 והוא עדיין מתנהל לפי פקודת פשיטת הרגל (בכפוף לפרשנות ברוח החוק החדש).

הסדרי נושים והסדרי חוב – ניהול מו״מ מול נושים, בניית הצעה ריאלית, והובלת הסדר שיכול במקרים מסוימים להחליף הליך מלא או לקצר אותו.

ייצוג בלשכות ההוצאה לפועל – טיפול בתיקים פתוחים, עיקולים, הגבלות, והליכים מקבילים (כולל בחינה אם נכון לפנות למסלול חדלות פירעון או לפתרון אחר).

בקשות נקודתיות ודחופות – למשל טיפול בבקשות לצמצום/ביטול עיכוב יציאה מהארץ כאשר יש הצדקה אמיתית ובטוחות מתאימות.

לפני שמחליטים – אבחון נכון של המסלול:

אחד הדברים שהכי מפילים חייבים הוא בחירה במסלול “לפי שמועה” או ״המלצה של חבר״ ולא לפי נתונים. במשרד מבצעים אבחון ראשוני מסודר לפי פרמטרים שמכריעים כמעט בכל תיק:
גובה חובות, הכנסות נטו למשפחה, נכסים קיימים, חובות בדין קדימה (כמו מע״מ/מס הכנסה/ביטוח לאומי/קנסות), היסטוריית הליכים קודמים, ויכולת החזר חודשית.

האבחון הזה משפיע על הכול: האם נכון ללכת להליך מלא, להסדר, לטיפול בהוצאה לפועל, או לשילוב מהלכים.

איפה מתנהל ההליך – בית משפט או הוצאה לפועל?

הכלל הבסיסי: זה תלוי בסכום החובות, והסף מתעדכן מעת לעת אך ברוב המקרים ההליך מתנהל בבית משפט השלום. נכון לשנת 2026, “סכום חובות גבוה” לעניין ההפניה למסלול בבית משפט השלום מופיע כמספר סף (כ-176,923 ₪) ומתחת לזה ההליך יתנהל בלשכת ההוצאה לפועל.

בפועל, ההחלטה הנכונה אם ללכת לחדלות פירעון, הסדר נושים או הליך אחר, לא נקבעת רק לפי מספר – אלא גם לפי הנסיבות: נכסים, חובות בדין קדימה, שיתוף פעולה, תמונת השתכרות, והאם יש דרך ריאלית להסדר מוקדם.

איך נראה ההליך (בגדול) – ומה המשרד עושה בכל שלב

1) הכנה חכמה של התיק
איסוף מסמכים, בניית תמונת מצב אמינה, ניסוח נכון של הסיפור הכלכלי והמשפטי, והכנה מראש לנקודות שצפויות להיבדק.

2) צו פתיחת הליכים והגנות
לאחר פתיחת ההליך מתקבלות הגנות וההליכים מתכנסים למסגרת אחת – וזה בדיוק השלב שבו חייבים להיזהר מהחלטות אימפולסיביות ומהתנהלות שמייצרת “נזק ראייתי” בהמשך.

3) תקופת ביניים: זהו למעשה השלב העיקרי של הליך חדלות פירעון ובו צריך להגיש דוחות, להשתתף בחקירה ולהקפיד על מחויבויות מלאות בהליך.
כפי שצוין קודם, בשלב הזה יש חובות דיווח והתנהלות והם מהווים את מה שמכונה ״תום לב״ ו- ״שיתוף פעולה בהליך״. חלק מהדו״חות שצריכים להגיש, למשל, הם דוחות תקופתיים מיועדים למעקב ובחינת התנהלות כלכלית תוך כדי ההליך, מסמכים של רשויות שונות (ביטוח לאומי, משרד הרישוי, רשם המשכונות וכו׳). ככל והנסיבות מאפשרות או תמוכות בכך, תיבחן בשלב הזה, לעיתים, האפשרות לגשת להסדר נושים לפי חלק י׳ לחוק.

4) צו לשיקום כלכלי ותכנית תשלומים:
תקופת התשלומים לפי החוק היא בדרך כלל 3 שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי, עם אפשרות לקיצור או הארכה לפי נסיבות.

5) סיום ההליך והפטר (כשמתקיימים התנאים):
עמידה בתנאים, התנהלות תקינה, ותשלום חודשי שנקבע (ומתעדכן) במהלך ההליך – הם קריטיים לקו הסיום.