מבוא:
פסק דין תקדימי שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים בע"א 58589-04-25 דן בשאלה מהותית ביותר בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בשאלת סמכות הממונה על הליכי חדלות פירעון לקביעת התשלום החודשי בהליך חדלות פירעון לפי אמות המידה לקביעת תשלום חודשי וכיצד צריך להיקבע התשלום בהליך חדלות הפירעון בתקופת הביניים.
האם יש לקבוע צו תשלומים לפי הכנסה רעיונית או לפי ההכנסה בפועל?
בפסק הדין כבוד השופט ד. מינץ הסדיר את הסוגייה המשפטית האמורה המצויה בתפר שבין זכויות יחיד בהליך חדלות פירעון להתקיים בכבוד לבין חובת תום הלב של חייב בהליך חדלות פירעון למצות את יכולת השתכרותו. כבר כעט יצוין כי חייב אשר מצוי בהליך פשיטת רגל ו/או חדלות פירעון נדרש לפעול בתום לב ולמצות את יכולת השתכרותו.
כבר בתחילת פסק הדין הבהיר כבוד השופט ד. מינץ כי על יחיד בהליך חדלות פירעון להתנהל בתום לב ויש לקחת בחשבון עניין תום הלב של היחיד בהליך בעת קביעת התשלום החודשי. יחד עם זאת ציין כי קיים קושי רב בהישענות הממונה על מימוש יכולת השתכרות של היחיד וקביעת הרף שכר המינימום כנקודת מוצא לקביעת התשלום החודשי בהליך.
נסיבות המקרה:
היחידה הגישה בקשה באמצעות עורך דין לחדלות פירעון למתן צו פתיחת הליכים וניתן צו לה הצו האמור. בצו פתיחת הליכים קבע הממונה כי בתקופת הביניים תישא החייבת תשלום חודשי מדורג באופן הבא: 400 ₪ לשלושה חודשים ולאחר מכן ועד למועד מתן צו השיקום (כלומר עד לדיון והחלטת בית המשפט של חדלות פירעון) יעמוד הצו תשלומים על סך של 1,100 ₪ וזאת בשל כך כי הממונה נשען על נוהל אמות המידה שהוא עצמו פרסם הקובע כי יש לחשב הכנסה רעיונית ליחידה בגובה שלכל הפחות שווה לשכר המינימום.
היחידה באמצעות עורך דין לחדלות פירעון פנתה לממונה בבקשה לשינוי הצו פתיחת הליכים ולהפחתת התשלום החודשי שנקבע לה וציינה בין היתר באמצעות עורך דין לפשיטת רגל כי שכרה החודשי עומד על שכר הנמוך משכר מינימום ולכן יש לקבוע לה תשלום חודשי נמוך, הממונה דחה את בקשתה והיחידה באמצעות עורך דין לחדלות פירעון פנתה לבית משפט השלום בטענה כי בהתאם לסעיף 156 לחוק חדלות פירעון, בתקופת הביניים יש לקבוע צו תשלומים על בסיס הכנסה בפועל ולא על יכול ההשתכרות. בית משפט השלום קיבל את הטענות אשר העלה עורך דין לחדלות פירעון והורה על הפחת צו התשלומים.
הממונה על הליכי חדלות פירעון לא קיבל את החלטת בית משפט השלום ועתר על החלטה לבית משפט המחוזי וטען כי בית המשפט השלום לא היה מוסמך להתערב בסמכות הממונה לקבוע צו תשלומים בהליך הביניים והדגיש כי כל עוד לא נקבע ליחיד בהליך חדלות פירעון כי הוא נעדר כושר השתכרות אין לו כל סיבה לא לעבוד והוא צריך להשתכר בסכום שהוא לכל הפחות שכר מינימום והחלטת בית משפט השלום תיצור פתח לחייבים ותעודד אותם לא לעבוד.
בית משפט המחוזי קיבל את טענת הממונה וקבע כי נוהל הממונה תואם את הוראות החוק ועל החלטה זו ערערה היחידה באמצעות עורך דין לחדלות פירעון לבית המשפט העליון.
הערעור
בערעור עצמו עורך דין לחדלות פירעון העלה מספר טענות בהם בין היתר כי נפל פגם מהותי בהחלטת בית משפט המחוזי וכי הנוהל לא מבוסס על תשתית עובדתית נכונה ואפי החישוב בנוהל שרירותי כאשר סעיף 156 לחוק אינו קובע כי על הממונה להתייחס לכושר ההשתכרות של היחיד בהליך חדלות הפירעון ושיקום כלכלי.
משכך חזרה היא על טענתה כי צו התשלומים בהליך חדלות פירעון צריך להיקבע בהתאם לחוק ועל בסיס הכנסתה בפועל.
בית המשפט העליון הכריע בסוגיה תוך ניתוח מעמיק של הוראות החוק ובחינת היחס בין הוראות סעיף 156 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הקובעות את אופן קביעת צו התשלומים בתקופת הביניים לבין סעיף 162 לחוק הקובע את אופן קביעת התשלומים במסגרת צו השיקום וכן את היחס זכויות היחיד בהליך לבין חובת תום הלב של יחיד בהליך חדלות
לאורך פסק הדין בחן כב' השופט מינץ את הסוגייה הסבוכה הזו ולבסוף הגיע למסקנה המשפטית המתבקשת, לה הצטרפו כב' השופט שטיין וכב' השופט כבוב כי על הממונה לקבוע את צו התשלומים בהליך הביניים בהתבסס על נתוניה הפרטניים של היחידה ולא לפי יכולת השתכרות בהתבסס על שכר המינימום. יחד עם זאת בית המשפט לא התעלם מהעובדה כי הממונה רשאי להביא בחשבון נתונים המצביעים על חוסר תום לב לרבות בנוגע למיצוי כושר השתכרות.
לסיכום:
בית המשפט העליון איזן בין הצורך להגן על זכויות היחיד בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי להתקיים בכבוד לבין הדרישה ממנו לנהוג בתום לב ולמצות את יכולת השתכרותו בהליך ולפירעון חובותיו. פסק הדין מדגיש את האופי הסובייקטיבי האישי של הליך חדלות הפירעון ודוחה גישה תבניתית המבוססת על נתונים אובייקטיבים (כללית) כמו שכר מינימום.
כלומר צו התשלומים בהליך הביניים שבין מתן צו פתיחת הליכים לבין צו השיקום צריך להתבסס על הנתונים הפרטניים של היחיד תוך שמירה על חובת תום הלב.
משרדנו משרד עורכי דין שלומי ברדוגו עוסק בעיקר בייצוג חייבים בהליכי חדלות פירעון ו/או הליכי פשיטת רגל ומסייע לחייבים וגם ליורשיהם בהליכים אליהם נקלעו.
לייעוץ וקבלת מידע נוסף, מוזמנים ליצור קשר עו"ד שלומי ברדוגו – 02-6307061
בהצלחה!!
