מהו הפטר בהליך חדלות פירעון

סעיף 167 לחוק קובע לעניין ההפטר לאלתר כך:

 (א)  בית המשפט לא יטיל על יחיד שכושר ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחיה חובת תשלומים, וייתן לו הפטר כאמור בפרק ט': הפטר, לאלתר.

 

עם זאת, מהפרקטיקה עולה כי מתן הפטר לאלתר הוא יחסית נדיר וכי בתי המשפט אינם ממהרים להעניק הפטרים שכאלה.

מרבית ההפטרים שניתנים נקבעים לפי סעיף 174 לחוק ולאחר שהיחיד עמד בתנאי הצו לשיקום כלכלי שקבע לו בית המשפט.

הוראות החוק לגבי הפטרים בהליך חדלות פירעון

סעיף 174 לחוק קובע כך:

174. 

(א)  בתום תקופת התשלומים, ואם ניתן ליחיד הפטר לאלתר לפי סעיף 167 – עם מתן הצו לשיקום כלכלי, יהיה היחיד, והוא בלבד, פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה.

עם מתן ההפטר, יפטור בית המשפט את היחיד מיתרת החובות שעדיין לא נפרעו בהליך ושלא ניתן לפרוע מהנכסים שהתקבלו ומצויים בקופת הנשייה.

התוצאה הרצויה מבחינת היחיד לסיום הליך חדלות פירעון היא מתן הפטר אולם חשוב להדגיש כי הליך חדלות פירעון אינו מוכרח להסתיים בהפטר וישנם עוד תוצאות, רצויות פחות מבחינת היחיד, לסיום ההליך שבהן הוא אינו מקבל הפטר.

סעיף 174(ג) קובע כי הממונה יעניק ליחיד אישור כי הוא עמד בתנאים המפורטים בצו האמור, ולאחר מכן יינתן לו צו הפטר הפוטר אותו מתשלום חובות העבר שיצר עד למועד צו לפתיחת הליכים וזאת גם אם קופת הנשייה לא מאפשרת תשלום מלוא גובה תביעות החוב שהוגשו כנגד החייב עם פתיחת ההליכים.

תביעות חוב בהליך חדלות פירעון

כחלק ממתן ההפטר, הנאמן ישלם את תביעות החוב שאושרו באופן יחסי לגובהן ולפי סדרי הקדימות על פי דין מהכספים שהצטברו בקופת הנשייה, אולם חשוב להדגיש כי גם לאחר מתן ההפטר החייב עדיין יהיה מחויב לשתף פעולה עם הנאמן בקיום תנאי הצו לשיקום כלכלי כפי שקבע בית המשפט. ככל והיחיד יחדל מלשתף פעולה עם הנאמן, גם לאחר מתן ההפטר, הרי שניתן יהיה לבטל את ההפטר. הדבר נכון גם יתגלו עובדות מהותיות הרלוונטיות לעניין ושלא היו ידועות לממונה או לנאמן בעת מתן ההפטר.

השינויים בהפטר בין פקודת פשיטת הרגל וחוק חדלות הפירעון נובעים בעיקר מהתגברות הגישה הדוגלת בשיקומו של היחיד ובהחזרתו לפעילות כלכלית יצרנית במשק ככל הניתן מוקדם. עם זאת, יש הסוברים כי מעמדו של ההפטר דווקא נחלש וירדה קרנו משום הקלות הלכאורית בה ניתן יהיה לבטל את ההפטר בנסיבות מסוימות ובעיקר בשל אי שיתוף פעולה או בהתקיימות עובדות שלא היו ידועות בעת מתן ההפטר, כאמור לעיל.

שאלה נפוצה בקרב חייבים היא האם ההפטר פוטר גם את הערבים שחתמו על ערבויות לטובתם. התשובה היא כי אין במתן ההפטר לחייב עצמו משום מתן הפטר לצדדים שלישיים והחובות ימשיכו לחול עליהם בנפרד. היינו, במידה והחייב קיבל הפטר מחובות העבר והיו לו ערבים שחתמו עבורו על כתבי ערבות, הם יצטרכו לעמוד באותם ערבויות ולשלם את הכספים להם היו ערבים.

חובות שלא נכללים בהפטר:

ככלל, הפטר כולל בתוכו את כלל החובות שיצר היחיד עד מועד מתן צו פתיחת ההליכים אולם, סעיף 175 לחוק קובע כי ישנם חובות אשר לא ייכללו בהפטר. 

הסעיף קובע כך:

175. (א)  ההפטר לא יחול על חובות עבר אלה:

(1)   תשלום עונשי;

אנו רואים כי המחוקק קבע כי החובות המפורטים להלן לא ייכללו בהפטר בשל מהות החובות עצמם ו/או בשל הנסיבות בהן נוצרו אותם חובות שבשלן לא  ראוי לכלול אותם בהפטר:

1. תשלומים עונשיים כגון קנסות תעבורה, קנסות בגין עבירות פליליות, עיצומים כספיים שהוטלו בידי רשויות המדינה וכו'.
2. חובות שנוצרו מעבירות מרמה, גניבה, עבירת מין או עבירת אלימות חמורה, כפי שמוגדר בחוק זכויות נפגעי עבירה.
3. חובות הנובעים מאי תשלום דמי מזונות (בנסיבות מיוחדות בית המשפט רשאי להחריג חוב וזה וכן להכליל אותו בהפטר).

אולם ולמרות האמור, בית המשפט רשאי, בנסיבות חריגות בית המשפט רשאי לקבוע כי ההפטר יחול על החובות האמורים בתנאים שיקבע ובנסיבות חריגות.