איך נקבע התשלום החודשי בהליך פשיטת רגל

בעבר, נמתחה ביקורת רבה על כך כי ישנה חוסר אחידות גבוהה בסכומים החודשיים שנקבעים לחייבים בין בתי משפט שונים במחוזות שונים, ואף בין סכומים שנקבעים באותו בית משפט באותו מחוז בין שופטים שונים. 

בעיקרון, התשלום החודשי נקבע לפי נסיבותיו האישיות של כל חייב והוא אמור לקחת בחשבון את מכלול הנסיבות- גיל החייב, מצבו המשפחתי, יכולת השתכרותו, גובה המשכורת בפועל, מס' ילדיו, מצב בריאותו, האם משלם מזונות ועוד ועוד. 

בשל חוסר האחידות בקביעת התשלומים החודשיים, כונסה ועדת חריס אשר יצרה מחשבון מסודר שניסה לקבוע המלצה מסודרת לבתי המשפט מהו גובה התשלום שיש לקבוע לכל חייב. עם זאת, בפועל נראה היה כי רבים מבעלי התפקידים בהליך לא השתמשו בו באופן קבוע והוא לא הצליח לגמרי ליצור את האחידות המבוקשת.

לאחר כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון, נקבעו נהלים מסודרים של הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי שם נקבעה נוסחה מסודרת לקביעת התשלום החודשי שיוצרת אחידות וודאות גבוהה יחסית של כלל הגורמים בהליך. משום שקיימת פסיקה רחבה של בתי המשפט הקובעת כי יש לפרש את הוראות פקודת פשיטת הרגל לאור חוק חדלות פירעון, הרי שכיום אותה וודאות מוקנית גם לגבי חייבים בהליכי פשיטת רגל.