ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ בהליכי חדלות פירעון

כשנכנסים להליך חדלות פירעון, אחת ההגבלות המשמעותיות ביותר היא עיכוב יציאה מהארץ. הרבה אנשים לא מבינים עד כמה המגבלה הזו יכולה להשפיע על החיים – עד שנתקלים בצורך אמיתי לנסוע לחו"ל. למשל לטיפול רפואי דחוף, אירוע משפחתי חשוב, או דרישה מהמעסיק. במקרים מסוימים, אפשר לבקש ביטול זמני של הצו, אבל התהליך לא פשוט ודורש הבנה מעמיקה של ההליך.

מהו צו עיכוב יציאה מהארץ בהליכי חדלות פירעון?

בהליכי חדלות פירעון, המערכת לא סתם מטילה מגבלות. יש לזה סיבה, ובמקרה של איסור יציאה מהארץ – הסיבות די ברורות. כשחייב לא יכול לצאת מהארץ, יש לנושים ביטחון מסוים שהוא לא פשוט "יעלם" וישאיר אותם עם החובות. בנוסף, זה מונע מצב שבו חייב בהליך פשיטת רגל מבזבז כסף על טיסות ונופשים בחו"ל, במקום לשלם את חובותיו.

עיכוב יציאה מהארץ מוטל אוטומטית ברגע שניתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון. זה מעוגן בסעיף 121 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. הצו הזה תקף לאורך כל שלבי ההליך – מהרגע שניתן הצו לפתיחת הליכים ועד למתן הצו לשיקום כלכלי, שהוא השלב האחרון בתהליך.

מי רשאי להגיש בקשה לביטול צו עיכוב יציאה?

אם אתם צריכים לצאת מהארץ בזמן שאתם בהליך חדלות פירעון, אתם לא לבד בתהליך. יש כמה גורמים שרשאים להגיש בקשה לביטול (או ליתר דיוק – להשעיה זמנית) של צו עיכוב היציאה מהארץ. חשוב להבין שהבקשה תמיד תהיה לתקופה מוגבלת ולמטרה ספציפית, לא לביטול קבוע של הצו.

החייב עצמו הוא כמובן הראשון שיכול להגיש את הבקשה. אחרי הכל, מדובר בהגבלה על חופש התנועה שלו. פניתי פעם עבור לקוח שהיה חייב לצאת לטיפול רפואי דחוף בחו"ל, והצלחנו לקבל אישור מהיר יחסית. במקרים פחות דחופים, התהליך יכול להיות ארוך יותר.

גם מייצג מטעמו של החייב, בדרך כלל עורך דין המתמחה בחדלות פירעון, רשאי להגיש את הבקשה. למעשה, זו האופציה המומלצת בדרך כלל. עורך דין שמכיר את המערכת ידע איך להציג את הבקשה בצורה שתגדיל את הסיכויים שלה להתקבל.

במקרים מסוימים, הנאמן בתיק (זה שאחראי על ניהול נכסי החייב במסגרת הליך חדלות הפירעון) יכול גם הוא להגיש בקשה כזו. זה קורה בדרך כלל כאשר היציאה מהארץ נדרשת לצורך קידום הליך חדלות הפירעון עצמו, למשל לצורך מימוש נכס בחו"ל.

הגשת הבקשה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

הגשת בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ היא תהליך שצריך לעשות אותו בצורה מסודרת ומדויקת. אני תמיד ממליץ ללקוחות שלי להתחיל את התהליך לפחות שלושה שבועות לפני מועד הנסיעה המתוכנן. היו לי מקרים שהבקשה הוגשה ברגע האחרון, וזה תמיד יוצר לחץ מיותר וסיכוי גבוה יותר לסירוב.

את הבקשה מגישים במערכת המקוונת של הממונה על הליכי חדלות פירעון, מה שנקרא "הממונט". תיכנסו לאתר, תלחצו על "בקשות ופניות לממונה", ואז "בקשות ופניות לאחר מתן צו פתיחת הליכים". תצטרכו להזין את מספר התיק שלכם (שמופיע על גבי הצו) והמחוז המטפל. משם, ממלאים את כל הפרטים הנדרשים ומצרפים את המסמכים התומכים בבקשה.

הדבר הכי חשוב לדעת – הגשת הבקשה אינה כרוכה בתשלום. זה אחד הדברים הבודדים בתהליך חדלות פירעון שלא עולים כסף… וזה כבר משהו. אבל שימו לב – אם הבקשה לא חתומה (על-ידי החייב או מייצגו), היא פשוט לא תטופל.

עו"ד לחדלות פירעון

פרטים ומסמכים נדרשים בבקשה

הפרטים שתצטרכו לספק בבקשה הם קריטיים להצלחתה. ככל שתהיו מפורטים יותר ותצרפו יותר מסמכים תומכים, כך יגדלו הסיכויים שהבקשה תאושר. ראיתי בקשות שנדחו רק בגלל שחסרו פרטים בסיסיים או אסמכתאות.

הנקודה הראשונה והחשובה ביותר היא פירוט הצורך ביציאה מהארץ. לא מספיק לכתוב "רוצה לצאת לחופשה" – זה לא יעבור. אתם צריכים סיבה אמיתית ומוצדקת. זה יכול להיות צורך רפואי, אירוע משפחתי חשוב, או צורך הקשור לעבודה שלכם. ולכל סיבה צריך לצרף אסמכתאות: מסמכים רפואיים, הזמנה לאירוע, או אישור מהמעסיק.

תצטרכו לציין במדויק את מועדי היציאה והחזרה המבוקשים. זה לא יכול להיות "איזשהו זמן בחודש הבא" – אלא תאריכים מדויקים. כמו כן, חשוב לפרט את יעד הנסיעה ומקום השהייה בחו"ל. האם תשהו במלון? אצל משפחה? חברים? מהו המיקום המדויק?

פרט חשוב נוסף הוא פירוט עלויות השהייה והגורם המממן. הממונה ירצה לדעת שהנסיעה לא תגדיל את החובות שלכם. במקרים רבים, רק אם גורם חיצוני מממן את הנסיעה (למשל המעסיק או בן משפחה), הבקשה תאושר. אם מישהו אחר מממן את הנסיעה, תצטרכו לצרף תצהיר מהגורם המממן.

חלק מהותי בבקשה הוא הבטוחות והערבויות שאתם מציעים. זה בעצם הביטחון שתחזרו לארץ ותמשיכו בהליך חדלות הפירעון. בדרך כלל נדרשת ערבות בנקאית או ערבים אנושיים. אם מדובר בערבים, תצטרכו לצרף 3 תלושי שכר אחרונים שלהם, צילום תעודת זהות ואישור על העדר תיקים בהוצל"פ.

סיבות מוצדקות לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

לא כל סיבה תספיק כדי לקבל אישור לצאת מהארץ במהלך הליך חדלות פירעון. הממונה בוחן כל בקשה לגופה, ומנסה לאזן בין הצורך האמיתי של החייב לצאת מהארץ לבין ההגנה על האינטרסים של הנושים. מניסיוני, ישנן כמה סיבות שבדרך כלל מתקבלות באהדה יותר מאחרות.

טיפול רפואי דחוף הוא אחת הסיבות החזקות ביותר. אם אתם או בן משפחה מדרגה ראשונה (הורה, בן/בת זוג, ילד) זקוקים לטיפול רפואי שאינו זמין בארץ, יש סיכוי טוב שהבקשה תאושר. זכור לי מקרה של לקוח שבתו הייתה זקוקה לטיפול מיוחד בחו"ל, והבקשה אושרה תוך יומיים, למרות שבדרך כלל התהליך לוקח כשבועיים.

השתתפות בלוויה של בן משפחה מדרגה ראשונה בחו"ל היא גם סיבה שבדרך כלל מתקבלת. במקרים כאלה, הבקשה מטופלת בדחיפות, לפעמים אפילו תוך יום אחד. כמובן שצריך להציג תיעוד רלוונטי, כמו תעודת פטירה והוכחת קרבה משפחתית.

לפעמים יש צורך בהשתתפות בדיון משפטי בחו"ל. אם נדרשת נוכחותכם האישית בהליך משפטי מעבר לים, ויש לכם הזמנה או דרישה רשמית מבית משפט זר, זו יכולה להיות סיבה מוצדקת. בטח אם תוצאות ההליך יכולות להשפיע על יכולתכם להחזיר חובות.

יציאה לצורך עבודה יכולה גם היא להיות סיבה מספקת, במיוחד אם יש בכך תועלת כלכלית ברורה. למשל, אם המעסיק שלכם שולח אתכם לחו"ל לצורך פרויקט שיניב הכנסה משמעותית, או אם הנסיעה חיונית לשמירה על מקום העבודה שלכם. במקרים כאלה חשוב לצרף אישור מהמעסיק המפרט את התועלת הכלכלית.

סיבות נוספות שיכולות להתקבל הן ביקור משפחתי לחייל בודד, או יציאה לצורך פעילות מבצעית בשירות המדינה. במקרה האחרון, בדרך כלל יש גם פנייה רשמית מהגוף הממשלתי הרלוונטי, מה שמקל על אישור הבקשה.

בטוחות וערבויות לביטול הצו

נקודה קריטית בתהליך ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ היא הבטוחות שאתם מציעים. בסופו של דבר, הממונה רוצה להיות בטוח שתחזרו לארץ ותמשיכו בהליך חדלות הפירעון. בלי בטוחות מתאימות, גם אם הסיבה ליציאה מוצדקת, הבקשה עלולה להידחות.

האופציה המועדפת היא ערבות בנקאית. זו למעשה התחייבות של בנק לשלם סכום מסוים אם לא תחזרו לארץ בזמן. הבעיה היא שלרוב אנשים בהליך חדלות פירעון מתקשים להשיג ערבות בנקאית בעצמם. במקרים כאלה, נדרש בדרך כלל צד שלישי (כמו בן משפחה או חבר) שיפנה לבנק ויעמיד את הערבות. גובה הערבות נקבע על פי היקף החובות והערכת הסיכון.

אפשרות אחרת היא העמדת ערבים – אנשים שמתחייבים באופן אישי לכך שתחזרו לארץ, ואם לא – הם יישאו בתשלום חלק מהחובות. לא כל אחד יכול להיות ערב; יש דרישות סף, כמו הכנסה קבועה ומספקת והיעדר חובות משמעותיים משל עצמם. בדרך כלל נדרשים שני ערבים לפחות, והם צריכים לצרף תלושי שכר אחרונים, צילום תעודת זהות ואישור על העדר תיקים בהוצאה לפועל.

לעתים נדירות, הממונה עשוי להסכים לבטוחות אחרות, כמו שעבוד נכס של צד שלישי. אבל זה באמת במקרים חריגים, כשהסיבה ליציאה מהארץ דחופה במיוחד ואין אפשרות להשיג ערבות בנקאית או ערבים מתאימים.

הטיפול בבקשה על ידי הממונה

אחרי שהגשתם את הבקשה עם כל המסמכים הנדרשים, היא עוברת לטיפול של הממונה על הליכי חדלות פירעון. תהליך הטיפול בבקשה די מובנה, עם לוחות זמנים קבועים. חשוב להכיר את התהליך כדי לדעת למה לצפות ומתי אפשר לצפות לתשובה.

זמני הטיפול בבקשה מוגדרים בחוק. הממונה אמור לתת החלטה בתוך 14 ימים מיום הגשת הבקשה. זו הסיבה שממליצים להגיש את הבקשה לפחות שלושה שבועות לפני מועד הנסיעה המתוכנן – כדי לתת מרווח ביטחון. אם הממונה ביקש פרטים נוספים לאחר הגשת הבקשה, אז מונים את 14 הימים מחדש, מהיום שבו סיפקתם את כל הפרטים הנוספים שנדרשו.

לפני קבלת החלטה, הממונה בדרך כלל מאפשר לנושים להביע את דעתם לגבי הבקשה. לנושים יש זכות להתנגד לביטול הצו, והממונה מחויב לשקול את עמדתם. אלא אם מדובר במקרה דחוף, שבו הממונה יכול להחליט שהסרת ההגבלה נחוצה באופן מיידי, ואז הוא עשוי לדלג על שלב קבלת עמדת הנושים.

אם הממונה דוחה את הבקשה, אפשר לערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי. אבל תהליך הערעור עצמו לוקח זמן, ולכן הוא לא מתאים למקרים דחופים. זו עוד סיבה להגיש את הבקשה מראש ככל האפשר, ולוודא שהיא מגובה בכל המסמכים הנדרשים.

בדיקת ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

נניח שהבקשה שלכם אושרה – מעולה! אבל התהליך לא מסתיים כאן. חשוב מאוד לוודא שהביטול הזמני של הצו אכן עודכן במערכות של רשות הגבולות. אחרת, אתם עלולים להגיע לשדה התעופה ולגלות שאי אפשר לצאת מהארץ. אני נתקלתי בכמה מקרים כאלה, וזו סיטואציה לא נעימה בכלל.

הדרך הבטוחה ביותר לוודא שהביטול עודכן ברשות הגבולות היא לבדוק זאת באופן יזום. אפשר לפנות ישירות לאתר הממונה על הליכי חדלות פירעון ולבדוק שם את סטטוס הצו. כדאי לעשות את הבדיקה הזו כמה ימים לפני הנסיעה המתוכננת, כדי שיהיה זמן לטפל בבעיות אם יש כאלה.

לוחות הזמנים לעדכון המערכת לאחר ביטול הצו אינם תמיד צפויים. בדרך כלל, העדכון אמור לקרות תוך יום-יומיים מרגע קבלת ההחלטה של הממונה. אבל לפעמים זה לוקח יותר זמן, במיוחד אם יש עומס במערכת או בעיות טכניות. לכן חשוב כל כך לבדוק מראש.

במקרה שאתם מגיעים לשדה התעופה ומגלים שהעדכון לא עבר, ויש לכם את האישור מהממונה ביד, אפשר לפנות לפקיד הגבולות ולהציג את האישור. במקרים רבים, זה יכול לפתור את הבעיה במקום. אבל זה לא מובטח, ולכן עדיף להימנע מהמצב הזה מלכתחילה.

מקרים דחופים של ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ

לפעמים קורים דברים בלתי צפויים שמחייבים יציאה מהירה מהארץ. החוק מכיר בכך שיש מקרים דחופים שבהם אי אפשר לחכות שבועיים-שלושה לתשובה על הבקשה. במקרים כאלה, יש מסלול מהיר לטיפול בבקשה. אבל חשוב להבין מה נחשב למקרה דחוף, ומה לא.

הגדרת מקרה דחוף די ברורה בחוק. בין המקרים שנחשבים לדחופים: טיפול רפואי דחוף בחו"ל (לחייב או לבן משפחה מדרגה ראשונה), השתתפות בהלוויה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה שנפטר בחו"ל, או צורך להשתתף בדיון משפטי בחו"ל שהוזמנתם אליו בהתראה קצרה. כמו כן, ביקור משפחתי לחייל בודד או פעילות מבצעית בשירות המדינה נחשבים גם הם למקרים דחופים.

התנאים לטיפול מהיר בבקשה דחופה כוללים הגשת הבקשה בטווח של עד יממה לפני מועד היציאה המבוקש (לא כולל שבתות וחגים), וכן הוכחה שדחיית הבקשה תגרום לנזק מיידי ובלתי הפיך. חשוב לציין שהפסד כספי, כמו הפסד כרטיס טיסה, לא נחשב לנזק כזה. זכור לי מקרה שבו לקוח ניסה לטעון שהפסד של כרטיס טיסה יקר הוא נזק בלתי הפיך, אבל הממונה לא קיבל את הטענה.

זמני הטיפול במקרים דחופים הם מהירים בהרבה. במקום 14 ימים, הממונה יכול לטפל בבקשה תוך יום-יומיים, ובמקרים באמת דחופים – אפילו באותו יום. אבל שימו לב שגם במקרים דחופים, עדיין יש צורך להגיש את כל המסמכים הנדרשים ולעמוד בתנאים לביטול הצו. זה שהמקרה דחוף לא אומר שהדרישות פחות מחמירות.

אני תמיד אומר ללקוחות שלי – אם אתם יודעים שתצטרכו לצאת מהארץ בעתיד, עדיף להגיש את הבקשה מראש, בזמן, ולא להסתמך על המסלול הדחוף. המסלול הדחוף נועד למקרים בלתי צפויים באמת, לא למקרים שיכולתם לצפות אותם מראש.

סיכום

ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ בהליכי חדלות פירעון הוא תהליך שאפשר לעבור בהצלחה, אם יודעים איך לעשות את זה נכון. חשוב להבין שהבקשה חייבת להיות מבוססת על סיבה אמיתית ומוצדקת, ולא סתם על רצון לצאת לחופשה. בנוסף, הבטוחות והערבויות שאתם מציעים הן קריטיות להצלחת הבקשה.

תמיד כדאי לפנות לעורך דין חדלות פירעון כדי שיעזור בתהליך. עורך דין שמכיר את המערכת ידע להציג את הבקשה בצורה הנכונה, ולהגדיל את הסיכויים שהיא תאושר. אם יש לכם שאלות נוספות או צורך בעזרה, אל תהססו לפנות אלינו לייעוץ מקצועי.

וזכרו – גם אם הבקשה אושרה, חשוב מאוד לבדוק שהעדכון עבר למערכות של רשות הגבולות לפני שאתם מגיעים לשדה התעופה. ואל תשכחו לחזור לארץ בזמן! אי עמידה בתנאי האישור יכולה לפגוע קשות בהליך חדלות הפירעון שלכם, ולהקשות עליכם לקבל אישורים דומים בעתיד.

נקלעתם לחובות?
חתמתם ערבות ונתבעתם?
 שוקלים פשיטת רגל?

צרו קשר עם עו"ד שלומי ברדוגו

דילוג לתוכן