בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון

הבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון מוגשת בשלב הראשון של ניהול הליך חדלות פירעון (פשיטת רגל), שלב שמכונה תקופת הביניים, שמתחיל בהגשת הבקשה ומסתיים במתן הצו לשיקום כלכלי שלאחריו מתחילה תקופה הנקראת תקופת השיקול הכלכלי.

מי רשאי להגיש את הבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון:

בסעיף 102 אנו למדים כי ישנם שלושה גורמים הרשאים להגיש את הבקשה- יחיד, שהוא כל אדם מעל לגיל 18 שהסתבך בחובות והגיע למצב שהוא אינו יכול לשלם אותם ומגיש אותה באמצעות עורך דין לחדלות פירעון בירושלים (או בכל מקום אחר כמובן- עורך דין לחדלות פירעון במעלה אדומים, עורך דין לחדלות פירעון במודיעין, עורך דין לחדלות פירעון בבית שמש או בכל מחוז אחר בארץ), נושה של אותו חייב (בכפוף להגבלות ולתנאים מסוימים) והיועץ המשפטי לממשלה.

כאשר יחיד מגיש את הבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון על ידי עורך דין לחדלות פירעון (עורך דין לפשיטת רגל) הוא מגיש אותה לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ואילו כאשר נושה או היועץ המשפטי לממשלה יגישו את הבקשה, הם יגישו אותה לבית המשפט.

בהמשך, סעיף 103 לחוק קובע כי:

עו"ד לחדלות פירעון (עו"ד לפשיטת רגל) מגיש את בקשת היחיד למתן הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון אליה הוא נדרש לצרף רשימה ארוכה של מסמכים ואסמכתאות שיעידו על מצבו הכלכלי של היחיד, מצבו הרפואי, המשפחתי שיתארו את סיפור הסתבכותו הכלכלית- תלושי שכר שלו ושל בן/בת הזוג (ואף של ילדיו אם סמוכים הם על שולחנו, דו"חות הביטוח הלאומי שיעידו על הנכסותיו והקקצבאות להן הוא זכאי, תקופת עבודתו אצל שלל מעסיקים לשעבר (נקרא "דו"ח מעסיקים" מהביטוח הלאומי, טפסי 106, פירוט על הוצאות שונות משוציא היחיד מדי חודש, דו"ח על נכסים וזכויות סוציאליות המגיעות לו, מסמכים המעידים על השכלתו ויכולתו להתפרנס כלכלית ולהעשיר את קופת הנשייה, כתב ויתור על סודיות, התחייבות לפעול כאמור בצו לשיקום כלכלי. תצהיר המפרט את נסיבות ההסתבכות ועוד מסמכים שונים.

תוך כמה זמן נדרש הממונה להעניק את הצו:

ככלל, בסעיף 105 לחוק נקבע כי הממונה ייתן ליחיד מגיש הבקשה את הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון תוך 30 ימים מרגע הגשתה, אולם בפרקטיקה במקרים רבים לוחות הזמנים הללו מתארכים בין בשל עומס עבודה רב של הממונה על הליכי חדלות הפירעון ובין בשל השלמות מסמכים שנדרשות בתיקים. חשוב להדגיש כי באופן עקרוני אין חשיבות למחוז בו מוגשת הבקשה לחדלות פירעון (בעבר, כאמור, כונתה בקשה לפשיטת רגל), והמסמכים הנדרשים זהים בבקשות המוגשות במחוז ירושלים (בית שמש, מעלה אדומים מצויים במחוז ירושלים), לבין המסמכים הנדרשים במחוז באר שבע (לדוגמא), אולם לעיתים קרובות בכל מחוז ישנו לוח זמנים אחר למתן הצו בשל עומס עבודה וגורמים שונים אחרים.

105. (א)  מצא הממונה כי מתקיימים התנאים המנויים בסעיף 104(א), ייתן, בתוך 30 ימים ממועד הגשת בקשת היחיד, צו לפתיחת הליכים.

           (ב)  לשם החלטתו לפי סעיף קטן (א), רשאי הממונה לעיין בדוח שהגיש היחיד לפי סעיף 104(ב)(2) ולקבל מידע, לרבות באופן מקוון, מהגורמים המנויים בסעיף 104(ב)(3), לפי הוראות אותו סעיף.

מרגע קבלת הבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון ומתן הצו לפתיחת הליכים נאסר על החייב לבצע כל פעולה בנכסים שלו  בגלל שלמעשה הנכסים שלו מיועדים מאותו הרגע להיכנס לקופת הנשייה לשם תשלום הוצאות הליך חדלות הפירעון ותשלום, ככל הניתן, של החובות לנושים שנוצרו עד למתן הצו לפתיחת הליכים.

כאן המקום להדגיש כי ההליך יחול ברוב המוחלט של המקרים, על חובות שנוצרו לפני מתן הצו וכמובן שאין מדובר באישור ליצירת חובות חדשים שכן הליך חדלות הפירעון ועיכוב ההליכים שניתן בו, לא יחולו על חובות חדשים שנוצרו לאחר מתו הצו לפתיחת הליכים.

כמו כן, אסור לחייב להסדיר חובות לנושים באופן פרטני מחוץ להליך חדלות הפירעון שכן זה עשוי להיחשב כהעדפת נושים ואפילו לחוסר תום לב.

מה קורה לאחר קבלת הבקשה ומתן הצו:

לאחר קבלת הבקשה ומתן הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון כנגד מגיש הבקשה, החוק מאפשר לנושי החייב, שכאמור מוגדר "יחיד" בלשון החוק, לעיין בבקשה ובנספחים שלה ולעמוד על מצבו הכלכלי של היחיד המשתקף מאותם מסמכים מצורפים.

107. (א)  ניתן צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 105, רשאי נושה לעיין בצו וכן, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), בבקשת היחיד ובחלק הדוח והמסמכים הנוגעים לעניינו של היחיד שצורפו לבקשה, ולהעתיקם.

הממונה על הליכי חדלות הפירעון יבחן את הבקשה, את נסיבותיו האישיות של היחיד, את המסמכים שצירף היחיד ואת נסיבותיו האישיות והוא ייתן, אם מצא כי יש להיעתר לבקשה, את הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון. הצו יכלול את הפרטים הבאים:

1. עיכוב הליכי גבייה שננקטו כנגד היחיד.
2. יתאפשר ליחיד לפתוח חשבון בנק ולנהל חשבון עו"ש ללא לקיחת אשראי.
3. יתאפשר ליחיד לקבל כרטיס חיוב דביט (דיירקט).
4. יוטל על היחיד עיכוב יציאה מהארץ.
5. איסור שימוש בכרטיסי אשראי.
6. איסור שימוש בהמחאות.
7. היחיד יוגדר כ"לקוח מוגבל" בבנק ישראל.