חדלות פירעון

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר את המסגרת החוקית בה יש לפעול לשם פירעון החובות של חייבים, בין אם מדובר ביחידים ובין אם מדובר בתאגידים, אשר הגיעו למצב כלכלי שאינו מאפשר להם לפרוע את חובותיהם, ולמעשה נמצאים במצב של חדלות פירעון. 

החוק חוקק בשנת 2018 אולם נכנס לתוקף בחמישה עשר לספטמבר 2019, והוא חל רק על בקשות לפתיחת הליכי חדלות פירעון שהוגשו לאחר מועד כניסת החוק לתוקף. החוק החליף את החיקוק הקודם על פיו התנהלו הליכי פשיטת רגל שנקרא פקודת פשיטת רגל.  

בעניין תחולת החוק נקבעו בו הוראות מעבר לפיהם על הליכי חדלות פירעון, או בשמם הקודם הליכי פשיטת רגל, או הליכי פירוק, שנפתחו לפני מועד תחילת החוק תחול החקיקה הקודמת שהייתה רלוונטית בנושא חדלות פירעון עד כניסת החוק- פשיטות רגל של אנשים פרטיים ימשיכו להתנהל לפי הוראות פקודת פשיטת הרגל ואילו הליכי  פירוק של תאגידים ימשיכו להתבצע לפי פקודת החברות.

אחד מהשינויים העיקריים שיש בחוק זה יחסית לפקודת פשיטת הרגל, הוא המטרה המוצהרת בחוק לפיה יש לנסות ולשקם כלכלית את החייב במטרה להשיבו למעגל היצרני ולקדם את שילובו מחדש במרקם החיים הכלכליים, וזאת ניתן גם ללמוד מהאמור כבר בסעיף 1 לחוק שקובע את מטרותיו.