מהו הפטר בהליך חדלות פירעון

סעיף 167 לחוק קובע לעניין ההפטר לאלתר כך:

 (א)  בית המשפט לא יטיל על יחיד שכושר ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחיה חובת תשלומים, וייתן לו הפטר כאמור בפרק ט': הפטר, לאלתר.

עם זאת, מהפרקטיקה עולה כי מתן הפטר לאלתר הוא יחסית נדיר וכי בתי המשפט אינם ממהרים להעניק הפטרים שכאלה.

מרבית ההפטרים שניתנים נקבעים לפי סעיף 174 לחוק ולאחר שהיחיד עמד בתנאי הצו לשיקום כלכלי שקבע לו בית המשפט.

הוראות החוק לגבי הפטרים בהליך חדלות פירעון

סעיף 174 לחוק קובע כך:

174. 

(א)  בתום תקופת התשלומים, ואם ניתן ליחיד הפטר לאלתר לפי סעיף 167 – עם מתן הצו לשיקום כלכלי, יהיה היחיד, והוא בלבד, פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה.

עם מתן ההפטר, יפטור בית המשפט את היחיד מיתרת החובות שעדיין לא נפרעו בהליך ושלא ניתן לפרוע מהנכסים שהתקבלו ומצויים בקופת הנשייה.

התוצאה הרצויה מבחינת היחיד לסיום הליך חדלות פירעון היא מתן הפטר אולם חשוב להדגיש כי הליך חדלות פירעון אינו מוכרח להסתיים בהפטר וישנם עוד תוצאות, רצויות פחות מבחינת היחיד, לסיום ההליך שבהן הוא אינו מקבל הפטר.

סעיף 174(ג) קובע כי הממונה יעניק ליחיד אישור כי הוא עמד בתנאים המפורטים בצו האמור, ולאחר מכן יינתן לו צו הפטר הפוטר אותו מתשלום חובות העבר שיצר עד למועד צו לפתיחת הליכים וזאת גם אם קופת הנשייה לא מאפשרת תשלום מלוא גובה תביעות החוב שהוגשו כנגד החייב עם פתיחת ההליכים.

תביעות חוב בהליך חדלות פירעון

כחלק ממתן ההפטר, הנאמן ישלם את תביעות החוב שאושרו באופן יחסי לגובהן ולפי סדרי הקדימות על פי דין מהכספים שהצטברו בקופת הנשייה, אולם חשוב להדגיש כי גם לאחר מתן ההפטר החייב עדיין יהיה מחויב לשתף פעולה עם הנאמן בקיום תנאי הצו לשיקום כלכלי כפי שקבע בית המשפט. ככל והיחיד יחדל מלשתף פעולה עם הנאמן, גם לאחר מתן ההפטר, הרי שניתן יהיה לבטל את ההפטר. הדבר נכון גם יתגלו עובדות מהותיות הרלוונטיות לעניין ושלא היו ידועות לממונה או לנאמן בעת מתן ההפטר.

השינויים בהפטר בין פקודת פשיטת הרגל וחוק חדלות הפירעון נובעים בעיקר מהתגברות הגישה הדוגלת בשיקומו של היחיד ובהחזרתו לפעילות כלכלית יצרנית במשק ככל הניתן מוקדם. עם זאת, יש הסוברים כי מעמדו של ההפטר דווקא נחלש וירדה קרנו משום הקלות הלכאורית בה ניתן יהיה לבטל את ההפטר בנסיבות מסוימות ובעיקר בשל אי שיתוף פעולה או בהתקיימות עובדות שלא היו ידועות בעת מתן ההפטר, כאמור לעיל.

שאלה נפוצה בקרב חייבים היא האם ההפטר פוטר גם את הערבים שחתמו על ערבויות לטובתם. התשובה היא כי אין במתן ההפטר לחייב עצמו משום מתן הפטר לצדדים שלישיים והחובות ימשיכו לחול עליהם בנפרד. היינו, במידה והחייב קיבל הפטר מחובות העבר והיו לו ערבים שחתמו עבורו על כתבי ערבות, הם יצטרכו לעמוד באותם ערבויות ולשלם את הכספים להם היו ערבים.

חובות שאינם נכללים בצו הפטר – סעיף 175 לחוק חדלות פירעון

סעיף 175 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מפרט את סוגי החובות שאינם נמחקים אוטומטית במסגרת צו הפטר. מדובר בחובות שנחשבים מהותיים או חמורים מבחינת אופיים, ולכן המחוקק בחר שלא לאפשר את מחיקתם כחלק מהליך השיקום הכלכלי.

בין החובות שאינם נכללים בצו הפטר:

• תשלומים עונשיים וקנסות מנהליים או פליליים – כגון קנסות תעבורה, עיצומים כספיים או חיובים שהוטלו על ידי בית משפט או רשות מנהלית בשל הפרת חוק.

• חובות שנוצרו עקב מרמה, גניבה או עבירות חמורות אחרות – לרבות חובות שמקורם בעבירות אלימות או מין חמורות, כהגדרתן בחוק זכויות נפגעי עבירה.

• חוב מזונות – חוב שנפסק לטובת בן/בת זוג או ילדים. אף על פי שמדובר בחוב שאינו נכלל בהפטר, במקרים חריגים ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה להפחתת החוב או לבחינת הכללתו החלקית במסגרת ההפטר.

עם זאת, החוק מעניק לבית המשפט שיקול דעת רחב:

• במקרים יוצאי דופן, בית המשפט רשאי להחיל את ההפטר גם על חובות מסוג זה, כולם או חלקם, אם מצא כי נסיבותיו האישיות של החייב מצדיקות זאת.

• במקרים מסוימים, רשאי בית המשפט להציב תנאים לשם הכללת החובות הללו בהפטר.

• עוד נקבע כי ניתן להחריג מההפטר חובות שמקורם בפיצויים עונשיים, אם מהות העבירה וחומרתה מחייבות זאת.

בסופו של דבר, סעיף 175 משקף את האיזון שבין הרצון לאפשר לחייב הזדמנות אמיתית לשיקום כלכלי, לבין הצורך להגן על אינטרסים ציבוריים ועל נפגעי עבירה.