הסדרי נושים בחדלות פירעון

הסדרי נושים בחדלות פירעון

חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") מסדיר את הסוגיה האמורה. סעיף 318 לחוק קובע כי:

318.  בחלק זה –

           "הסדר חוב" – הסדר בין חייב שהוא יחיד או תאגיד לבין בעלי העניין בהסדר או סוג שלהם, שעניינו שינוי בתנאי הפירעון של חוב;

           "בעלי עניין", בהסדר חוב – הנושים, ולעניין חייב שהוא תאגיד – גם חברי התאגיד, או סוג שלהם.

מרגע שהיחיד החליט כי הוא מעוניין לנסות והגיע להסדר נושים לפי חוק חדלות פירעון, הוא יכול לעשות שימוש בחוק שמאפשר לו אף לקבל עיכוב הליכים במהלך ניהול הליכי ההסדר.

 

בחינת הסדרי נושים על ידי בית המשפט

אם בית המשפט יקבע כי הצעת ההסדר היא בעלת סיכויים סבירים לקבל את אישור הנושים, הרי שהוא רשאי להעניק ליחיד עיכוב הליכי גבייה כנגדו. סעיף 319יח קובע כי:

319יח. (א) בית המשפט יורה על עיכוב הליכים נגד יחיד, אם מצא שמתקיימים כל אלה, אלא אם כן מצא כי אין סיכוי סביר לאישור הסדר החוב בידי בעלי העניין בו ובידי בית המשפט:

(1)   עיכוב ההליכים נדרש לשם גיבוש הסדר החוב;

דחיית הבקשה לעיכוב הליכים בהסדר נושים

(ב)  בית המשפט יורה כאמור בסעיף קטן (א), לבקשת היחיד, או אם מצא כי יש צורך בכך, לאחר קבלת עמדת הנושים.

 (ג)   בית המשפט לא יורה על עיכוב הליכים אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:

  (1)   יש חשש ממשי כי היחיד פועל במטרה להונות את נושיו;

  (2)   יש חשש ממשי כי היחיד פועל לגריעת נכס מנכסיו במטרה להבטיח אותו מנושיו;

  (3)   יש חשש ממשי כי היחיד עושה שימוש לרעה בעיכוב ההליכים.

 

עיכוב הליכים בהסדרי נושים בחדלות פירעון

עם זאת חשוב להדגיש כי מתן עיכוב ההליכים על ידי בית המשפט לא אומר כי היחיד יכול לפעול באוות נפשו וליצור חובות חדשים שירעו את מצבם של נושיו הישנים ונושיו החדשים, ולפיכך מוטלות עליו הגבלות לפי סעיף 319 וסעיף 321 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

הגשת בקשה לאישור הסדר נושים לפי סעיף 321 לחוק

סעיף 321 לחוק קובע כי:

321.  (א)  המציע הסדר חוב והוא אחד המנויים להלן, רשאי להגיש לבית המשפט בקשה להבאת ההסדר לאישור בעלי העניין בו:

(1)   היה החייב יחיד – החייב;

(2)   היה החייב תאגיד – התאגיד או חבר התאגיד, וכן נושה – אם מתקיימים לגביו התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיף 9.

          (ב)  מגיש הבקשה יפרט בה את כל המידע הדרוש לשם החלטה בה ובכלל זה את הסדר החוב המוצע ואת התועלת שתצמח מאישורו, וכן, בשינויים המחויבים, את הפרטים המנויים בסעיף 82(ב); השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בבקשה ומסמכים שיש לצרף אליה הדרושים לבעלי העניין לשם קבלת החלטה בדבר אישורו של הסדר החוב המוצע.

          (ג)   מגיש הבקשה ישלח העתק ממנה לממונה.