המסמכים שצריך לצרף לבקשה לפתיחת הליכים

הבקשה תוגש לממונה במחוז בו מתגורר החייב, או במקום בו הוא עובד או במקום בו יש לו נכסים. אם אין מקום כזה, תוגש הבקשה למחוז ירושלים.

רשימת המסמכים הנדרשים בבקשה לפתיחת הליכים:

ברשימת המסמכים אותם יש לצרף מופיעים כ- 42 סעיפים שונים הכוללים מידע רב מאוד על מגיש הבקשה, וביניהם:

1. צילום תעודת זהות או דרכון אם לא מדובר באזרח ישראלי
2. תצהיר ההסתבכות הכלכלית של היחיד בו הוא יפרט את הנסיבות שהביאו אותו ליצירת החובות,
3. צריך לצרף –
   • פרטים אישיים של החייב, כולל פירוט על חשבון הבנק שלו, תנועות, יתרות וכו'.
   • פרטים אישיים על בני המשפחה ומספרי תעודות זהות שלהם.
   • פירוט על כל הנכסים שיש לחייב וכל החובות והתחייבויות שלו.
   • פירוט מלא של כל הנושים של החייב, כולל אלה שלא פתחו עדיין בהליכים משפטיים.
   • צריך לצרף פירוט של תביעות או זכויות שיש לחייב כנגד צדדים שלישיים.
   • פירוט על השכלתו של החייב ומקום עבודתו.
   • פרטי חשבון הבנק של בן הזוג של החייב.
   • הכתובת הנוכחית של החייב ואפילו רשימה של כתובות קודמות בהן התגורר.
   • נכסים שונים של החייב שעשויים להימצא בידי צדדי שלישיים- בנקים, חברות ביטוח, קופות גמל, פנסיה, מעבידים וכו'.
   • תדפיסים שונים מלשכת ההוצל"פ ומגופים נוספים כמו רשות הרישוי, המוסד לביטוח לאומי, רשות האוכלוסין, רשם החברות, בנקים, חברות אשראי וכו' .

הוראות החוק בקשר למסמכים הנדרשים לבקשה:

סעיף 104 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") קובע כי:

104. (א)  היחיד רשאי להגיש לממונה בקשה לצו לפתיחת הליכים (בחלק זה – בקשת יחיד), בהתקיים כל אלה:

(1)   הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו;

 (2)   סך חובותיו עולה על 149,559.43 שקלים חדשים.

כפי שניתן להבין מניתוח הבקשה, היא צריכה להעניק סקירה מקיפה על החייב, המקצוע שלו, יכולת ההשתכרות שלו, הרכב המשפחה שלו וכמובן צריך לכלול את כל האסמכתאות שיעידו על אמיתות הפרטים המצוינים.  

הפרטים המפורטים בדו"ח יעזרו גם לקבוע את גובה התשלומים החודשיים בהם יחויב היחיד.

רשימת המסמכים אינה סגורה וככלל עדיף שהיחיד יצרף כמה שיותר מסמכים שיחזקו את עמדתו לפיה הוא זכאי לקבל את הגנת בית המשפט, ובין היתר הוא צריך לצרף- תלושי שכר שלו ושל בני משפחתו הגרים עמו, הסכמי ממון, הסכמי גירושין, נסחי טאבו של נכסים שלו, דו"חות מס הכנסה ומע"מ, רשימת תיקי ההוצל"פ, תדפיסי בנקים, צווי ירושה ולמעשה כל מסמך כלכלי הנוגע ליחיד או שרלוונטי לניהול ההליך באופן תקין.

כתב ויתור על סודיות והתחייבות החייב-

מסמכים נוספים אותם על החייב לצרף הם, כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע ומסמכים בשלל נושאים והתחייבות החייב לעמוד בתנאי הצו לשיקום כלכלי.

כמו שאנחנו רואים, הבקשה דורשת פרטים אישיים רבים מאוד, אולם לחייב עומדת הזכות לבקש כי פרטי מידע ספציפיים אשר מכילים מידע אישי ורגיש שלא רלוונטי לניהול ההליך באופן תקין, לא יימסרו לנושים.

חשוב לדעת כי קיימים סעיפים ספציפיים בחוק המאפשרים לקבל פרטים על היחיד גם ללא הסכמתו וגם אם לא יחתום על טופס ויתור על סודיות ולכן ניתן להבין כי לכתב הוויתור יש בעיקר משמעות סמלית לגבי החייב המרמז לו כי המידע לגביו בכל מקרה חשוף בפני הגורמים הממונים על ההליך ולכן טוב יעשה אם לא יסתיר מידע ומסמכים הרלוונטיים לניהול ההליך.   

חובת הגילוי של היחיד היא תנאי בסיסי לקבלת בקשתו לפתיחת ההליכים והיא חלק בלתי נפרד מעמידה בחובת תום הלב הנדרשת ממנו במהלך ניהול ההליך.

יחיד שכבר בשלב מקדמי זה של הגשת הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים מסתיר מסמכים או שלא ממציא את המסמכים הנדרשים יכול להיתפס כמי שמנסה להתחמק מהנושים שלו או שמנסה להעלים נכסים או לפעול בדרכים הנוגדות את מהות החוק כמגן על יחידים שהסתבכו כלכלית בתום לב.

כאמור בסעיף 104 לחוק-

(3)   כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע בעניינים ומהגורמים כמפורט להלן:

(א)   מידע לעניין כתובתו, נכסיו, חובותיו, גובה הכנסתו ומקורות הכנסתו – מכל גורם לרבות גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, אך למעט גוף המנוי בטור א' בחלק א' לתוספת הראשונה ורשות המסים בישראל;