המאמר המקיף ביותר על מחיקת חובות

 עם זאת, כיום צווי מעצר והבאה לא מוצאים בדרך שגרה כנגד חייבים אלא אם כן מדובר, בדרך כלל, בחובות מזונות שאז עדיין קיימת הסנקציה הקיצונית של מאסר החייב.

מעבר למעמסה הנפשית הכבדה, קיימים לחייב גם קשיים כלכליים וטכניים שמקשים עליו להקים ולנהל עסקים, ואף לעבוד בעבודה מסודרת, מהחשש שמשכורתו תעוקל והוא ימצא עצמו בפני שוקת שבורה ומצב כלכלי שרק הולך ומחמיר.

בשל כל האמור, ומתוך הבנה כי במהלך החיים אנשים נתקלים עם קשיים שונים- פיטורין, מחלות, גירושין, התמוטטויות עסקיות וקשיים נוספים אחרים העשויים להביא אדם לכדי יצירת חובות, נתן המחוקק מספר כלים משפטיים בעזרתם אדם שיצר חובות, בין אם בתום לב ובין אם לאו, יכול לנסות ולהסדיר כלכלית, אפילו באופן חלקי, את חייו ולהמשיך לנהל אותם באופן תקין, ככל הניתן.

ככלל, האופן בו יש לטפל בחובות הוא בעל קשר ישיר ביחס בין גובה החובות של אותו אדם לבין יכולת ההשתכרות שלו ו/או השתכרותו בפועל. כלל האצבע קובע כי ככל וגובה החובות נמוך ויכולת ההשתכרות גבוהה, כך ניתן לפנות לשתי הדרכים הראשונות המפורטות להלן (צווי תשלומים ואיחוד תיקים בהוצאה לפועל). ככל שגובה החובות גבוה ויכולת ההשתכרות קטנה כך עוברים מניהול הליכים בהוצאה לפועל להליכים המתנהלים בפני בתי המשפט והממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (בעיקר הליכי הסדרי נושים לפי חלק י' לחוק חדלות פירעון, הליכי חדלות פירעון והליכי פשיטת רגל).

צו תשלומים

סעיף 7א לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 מסדיר את המסגרת המשפטית למצב בו אדם רשאי לבקש פריסת תשלומים של חוב.

"7א.     (א)  חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א, יגיש לרשם ההוצאה לפועל, תוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה או במועד אחר שנקבע בה, בקשה לתשלום החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שיציע בהתאם ליכולתו; והכול בכפוף לתקופות לתשלום החוב הפסוק כמפורט בסעיף 7א1 ולשיעורים כמפורט בו; …"

          (א1) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה שלא צורפו לה הצהרה מנומקת הנתמכת במסמכים כאמור בסעיף קטן (א)(1) או שלא צורף לה כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף קטן (א)(2).

          (ב)  מנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח לזוכה הודעה על הגשת הבקשה בידי החייב; ההודעה תכלול תמצית של תוכן הבקשה.

          (ג)   רשם ההוצאה לפועל רשאי להיעתר לבקשת החייב ולתת צו תשלומים לפי סעיף זה, לאחר שבדק את יכולת החייב על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה, וכן רשאי הוא להורות לחייב להמציא מסמכים נוספים לתמיכה בבקשתו, או להזמינו לחקירת יכולת במעמד הזוכה לפי סעיף 67, או לדחות את בקשתו.

          (ד)  הגיש החייב בקשה למתן צו תשלומים לפי סעיף קטן (א), ישלם את החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שהציע, עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשתו וכל עוד לא החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת; ואולם לא יקובל תשלום בסכום הנמוך מהסכום שייקבע בתקנות.

          (ה)  הסכים הזוכה לבקשת החייב למתן צו תשלומים שהוגשה לפי סעיף קטן (א), יגיש את ההסכמה לאישור רשם ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכמה שאושרה יהיה תוקף של צו תשלומים שניתן לפי סעיף זה.

          (ו)   חייב, שניתן לגביו צו תשלומים לפי סעיף זה, וחל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו, יודיע על כך בכתב בהקדם האפשרי בנסיבות העניין לרשם ההוצאה לפועל, ובלבד שהשינוי אינו שינוי של מה בכך; חייב כאמור רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לשינוי צו התשלומים, ויחולו הוראות סעיף זה."

כאשר אדם יצר חוב שאינו יכול לשלם, בין אם לא יכול לשלם אותו במועד בו התחייב או שאינו יכול לשלם אפילו את החוב במלואו במועד, וככל שלא קיבל את אישורו של הנושה לאיחור בתשלום, הרי שהוא רשאי לפנות ללשכת ההוצאה לפועל בבקשה לפרוס את החוב לתשלומים בהם הוא כן יוכל לעמוד. חשוב להדגיש כי אדם רשאי להגיש בקשה שכזו ברוב החובות הקיימים כנגדו אולם ישנם חובות מיוחדים בהם לא ניתן להגיש בקשה שכזו ובעיקר מדובר בחובות של מזונות לגביהם מתנהל תיק בהוצאה לפועל.

לאחר שאותו חייב מגיש את הבקשה, רשאי רשם ההוצאה לפועל שבפניו מובאת בקשת החייב לאשר את פריסת החוב לתשלומים אותם ציין החייב שבהם יוכל לעמוד או לדחות אותה ולהותיר את החייב להתמודד עם הליכי ההוצאה לפועל בהם רשאי הנושה לנקוט לשם גביית חובו.

באופן פרקטי, רשאי חייב להגיש את הבקשה באופן מקוון באמצעות האזור האישי, באמצעות המייל, באמצעות הפקס או באופן ידני בלשכת ההוצאה לפועל בה מתנהל התיק האמור (חשוב להדגיש כי חייבים המיוצגים על ידי עורכי דין מחויבים להגיש את הבקשה באופן מקוון באמצעות כרטיס חכם).

ככלל, על החייב להגיש את הבקשה בהקדם האפשרי לאחר שהומצאה לו האזהרה לגבי פתיחת התיק (כאשר מדובר בתיק שנפתח על ידי נושה לאחר שזכה בפסק דין כנגד החייב אז יש להגיש את הבקשה עד 21 ימים לאחר פתיחת התיק, וכאשר מדובר בבקשה לביצוע שטר שהגיש נושה כנגד חייב אז על החייב להגיש את הבקשה תוך 30 ימים), אולם אם לא עשה, הרי שיוכל לעשות זאת גם לאחר מכן אם יוכיח כי מצבו השתנה לרעה וכי הוא לא יצליח לעמוד עוד בתנאי התשלום שנקבעו לו.

תקנה 12ב לתקנות ההוצאה לפועל כי:

"12ב. (א) הגיש חייב בתוך 21 ימים מעת שהומצאה לו האזהרה, בקשה לצו תשלומים שמתקיימות בה כל הוראות סעיף 7א לחוק (להלן – בקשה לצו תשלומים), יראו אותו כמי שהתייצב לחקירת יכולת לפי סעיף 67(א1) לחוק; רשם ההוצאה לפועל ייתן צו תשלומים לאחר שבדק את יכולת החייב על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה ובמסמכים נוספים שהורה לחייב להמציא או שהומצאו לידיו לפי סעיף 7ב(א) בחוק, אלא אם כן ראה סיבה המצדיקה את הזמנת החייב לחקירת יכולת לרבות לפי בקשת הזוכה, כאמור בסעיף 67(ב1).

(ב) הגיש החייב בקשה לצו תשלומים והחליט רשם ההוצאה לפועל לדחותה או לא לדון בה, יוזמן החייב להתייצב לחקירת יכולת בלשכה המקורית, בתוך 14 ימים מיום המצאת ההזמנה, בשעות קבלת הקהל; ההזמנה תישלח לחייב בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית, והיא תכלול אזהרה, שאם לא יתייצב החייב לחקירת יכולת במועד, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו והוא יהיה צפוי למאסר אם התקיימו התנאים הנדרשים לכך בחוק."

על החייב לצרף לבקשה טופס ספציפי של לשכת ההוצאה לפועל שנקרא "טופס בקשה למתן צו חיוב בתשלומים / שינוי צו חיוב" (טופס 233). חשוב להדגיש כי בלי הטופס האמור, מזכירות לשכת ההוצאה לפועל תדחה, ככל הנראה, את הבקשה והיא כלל לא תובא בפני הרשם ולכן חשוב להקפיד ולמלא את הטופס האמור ולצרפו לבקשה.

לבקשה עצמה יש לצרף את המסמכים הבאים (וכל מסמך אחר התומך באמור בבקשה או מסביר את הנסיבות שבעטיין לא יכול אותו חייב לעמוד בתשלומים שנקבעו לו)-

• צילום תעודת זהות וספח פתוח ברור וקריא.
• פירוט מסמכים המעידים על יכולתו הכלכלית של החייב- תלושי שכר (לשכירים- 6 חודשים אחרונים של המבקש ובן/בת הזוג), דו"חות מע"מ ומס הכנסה (לעצמאים).
• פירוט דפי חשבון בנק, פירוט כרטיסי אשראי (של המבקש ובן/בת הזוג של 6 חודשים קודמים ליום הגשת הבקשה).
• אישור ביטוח לאומי לגבי גובה הקצבאות שמקבל המבקש ובן/בת הזוג, כולל פירוט של אילו קצבאות משולמות על ידי המוסד לביטוח לאומי.
• פירוט החשבונות שוטפים המשולמים על ידי המבקש (שכירות, משכנתא, חשמל, מים, גז, כבלים, אינטרנט וכו').
• מסמכים המעידים על נכסים בבעלות היחיד ו/או בן/בת הזוג (ככל וקיימים נכסים כאלה).
• ככל והמבקש/ת גרושים, יש לצרף תעודת גירושין והסכם גירושין.
• שאלון וכתב ויתור על סודיות (טופס 529).

לאחר שחייב יגיש את הבקשה, על מזכירות לשכת ההוצאה לפועל לבדוק את הבקשה ולבחון האם הוגשה כנדרש וצורפו לה כלל המסמכים הנדרשים. לאחר מכן, ישלח מנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה לזוכה על הגשת הבקשה.

בד בבד עם הגשת הבקשה החייב מחויב להתחיל לשלם את התשלומים שהוא בעצמו ציין כי בהם יכול לעמוד, כאשר קיים סכום מינימאלי בגובה של 150 ₪ אותו הוא מחויב לשלם, אלא אם מדובר בנסיבות מיוחדות וחריגות בעטיין הוא מבקש לשלם סכום נמוך יותר.

בשלב הבא, ולאחר שהתחיל החייב לשלם את התשלומים, יחליט הרשם באם לקבל את הבקשה או לדחות אותה. אם יחליט לדחות את הבקשה, יזמן הרשם את החייב לחקירת יכולת בפניו לשם בחינת יכולתו הכלכלית. אם החייב לא יתייצב לחקירת היכולת, הוא ייחשב "כחייב המשתמט מחובותיו", מושג משפטי הקובע כי אותו אדם לכאורה יכול לשלם את חובותיו אך בוחר שלא לשלמם ואז ניתן להפעיל כנגדו סנקציות שונות, ובכלל זה סנקציה קיצונית של מאסר.

חשוב להדגיש כי ככל והחייב סבור כי החלטת הרשם (על גובה התשלומים או על דחיית הבקשה) לא נכונה, הוא רשאי לערער עליה לגורם המוסמך (אם מדובר בחוב "רגיל" שאינו קשור לענייני משפחה הרי שיש להגיש את הערעור לבית משפט השלום  ואם מדובר בחוב הנוגע לענייני משפחה יש להגיש את הערעור לבית המשפט לענייני משפחה).

איחוד תיקים

כאשר כנגד אדם פתוחים מספר תיקי הוצאה לפועל והוא אינו יכול לשלם את כולם, או חלק מהם, רשאי להגיש בקשה לאחד את כלל התיקים כך שישלם תשלום חודשי אחד בתיק איחוד שיחולק בין כלל התיקים, עד לתשלום המלא של כלל החובות. אפשרות זו מעניקה לחייב להתמודד באופן מרוכז עם כלל התיקים מאשר לנסות ולהסדיר כל חוב באופן עצמאי או להגיש בכל תיק בקשה לצו תשלומים. עם זאת יש להדגיש כי תיק איחוד לא יכלול תיקים מיוחדים כגון תיקי מזונות ותיקים שאינם כספיים במהותם כמו תיקים שהסעד המבוקש בהם אינו סעד כספי אלא סעד לצו עשה, מימוש משכנתא ועוד.

את הבקשה לאיחוד תיקים יש להגיש בלשכת ההוצאה לפועל בה נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל של אותו אדם.

כחלק מהבקשה צריך אותו חייב לציין מהו גובה התשלום החודשי בו הוא יוכל לעמוד ושיביא לתשלום מלא של כלל החובות בפריסת התשלומים המבוקשת. את הבקשה עצמה יש להגיש באמצעות טופס שנקרא "טופס בקשה לאיחוד תיקים (טופס 7), לצרף אליה את כל המסמכים הבאים (יש להדגיש כי כלל המסמכים המבוקשים צריכים לכלול את המידע גם על החייב/ת וגם על בן/בת הזוג) ולהגיש אותה לכלל התיקים הפתוחים כנגד אותו אדם:

• שאלון וכתב ויתור על סודיות (טופס 529).
• צילום תעודת זהות כולל ספח פתוח, ברור וקריא בו מצוין כתובת החייב ופירוט מספר הילדים שלו, מצבו המשפחתי וכו'.
• תלושי שכר לשכירים ודו"חות מס הכנסה ומע"מ לעצמאים.
• פירוט תדפיסי בנק וכרטיסי אשראי.
• הסכם שכירות או אישור בעלות על נכס או נכסים אחרים.
• צילום חשבון ארנונה .
• פירוט חשבונות המשולמים על ידי החייב- חשמל, מים, כבלים, סלולר, אינטרנט וכו'.
• רישיון רכב בבעלות החייב או בשימושו.
• תדפיס מלשכת ההוצאה לפועל על כל התיקים הפתוחים.
• כל מסמך אחר שיתמוך בבקשת המבקש לאישור הבקשה.
• תצהיר לאימות העובדות המצוינות בבקשה.

בדומה לבקשה למתן צו תשלומים, את הבקשה רשאי החייב להגיש באופן ידני (אם הוא לא מיוצג על ידי עורך דין, שאז הבקשה תוגש באמצעות הזדהות עם כרטיס חכם במערכת כלים שלובים) בלשכת ההוצאה לפועל בה מתנהלים רוב התיקים, בואר אלקטרוני ובפקס.

לאחר הגשת הבקשה צריך החייב להתחיל לשלם באופן מידי את התשלום החודשי אותו ציין כי הוא יכול לשלם לשם הסדרת חובותיו. רק לאחר התשלום, בדרך כלל, יידון רשם ההוצאה לפועל בבקשה ויאשר אותה או יידחה אותה. עם זאת, רשאי הרשם, ככל וסבור כי נדרשת חקירה מעמיקה יותר בקשר לנכסיו ויכולתו של החייב, לזמנו לחקירת יכולת לפני שייתן החלטה סופית.

רשם ההוצאה לפועל רשאי, כאמור לעיל, לאשר או לדחות את הבקשה. בדרך כלל, אם יבחר לדחות את הבקשה זה יהיה בשל אחת מהסיבות הבאות- מסירת פרטים לא נכונים בבקשה, הסתרת מידע רלוונטי מרשם ההוצאה לפועל בנוגע לחובות או ליכולותיו הכלכליות, יצירת חובות חדשים או התחייבויות כלכליות משמעותיות לאחר הגשת הבקשה ואי הודעה לרשם על פתיחת תיק הוצאה לפועל חדש לאחר הגשת הבקשה.

ככל והרשם החליט כי החייב פעל לפי הוראות החוק ואישור את הבקשה לאחד את תיקי החייב כך שיוכל לשלם את מלוא החובות שלו אם תינתן לו האפשרות לשלם את החובות בתשלומים מבלי שיינקטו כנגדו הליכי הוצאה לפועל, תיקבע התקופה המקסימאלית בה יוכל החייב לשלם את החובות, כמפורט:

• ככל שגובה החובות לא עולה על 20,000 ₪, פריסת התשלומים תהיה למשך 24 חודשים.
• ככל וגובה החובות עולה על 20,000 ₪ אך לא יותר מ- 100,000 ₪, פרק הזמן בה יוכל החייב לשלם תהיה 36 חודשים.
• ככל וגובה החובות גבוה מ- 100,000 ₪, גובה החוב הכולל ייפרס לתקופת חודשיים שייפרסו ל- 48 חודשים.

למרות האמור, ובשל פרוץ מגיפת הקורונה, תוקן חוק ההוצאה לפועל (תיקון 68 לחוק) ובסעיף 74טו1 נקבע כי רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כי חובות עד 100 אלף ₪ ישולמו בפריסה מקסימאלית של 6 שנים וחובות שלמעלה מ- 100,000 ₪ ישולמו בפריסה מקסימאלית של עד 7 שנים. היינו, תיקון החוק מאפשר הארכה של 36 חודשים בפריסת התשלומים שהייתה נהוגה עד לתיקון האמור.

סעיף 74טו1 קובע כי:

"74טו1. (א) רשם ההוצאה לפועל ישקול בעת מתן החלטתו לגבי צו תשלומים לפי סעיפים 7א(ג), 69 או 69יג(ב)(1), אם לאחד את כל תיקי החייב ולקבוע כי צו התשלומים יחול על כלל חובות החייב, לאחר שיידע את החייב בדבר תוצאות צו האיחוד והחייב הסכים לאיחוד תיקון כאמור.

          (ב)  אוחדו תיקי החייב בצו תשלומים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיפים 74א, 74ד, 74ה, 74ט, 74יא, 74יב, 74יג ו-74טו, בשינויים המחויבים."

לאחר הגשת הבקשה לאיחוד תיקים, ולפני שאושרה (או נדחתה), רשאי רשם ההוצאה לפועל להטיל מספר הגבלות על החייב-

1. עיקול נכסים- עם הגשת הבקשה רשאי הרשם מיוזמתו, או לפי בקשת אחד מהנושים, להורות על עיקול נכסי החייב.
2. צו עיכוב יציאה מהארץ- עם הגשת הבקשה, ברוב המקרים יורה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב יציאתו של החייב מהארץ בשל החשש כי יציאתו מהארץ עשויה להוביל להכשלת ההליך. עם זאת, לחייב עומדת הזכות לבקש כי לא יוטל עליו עיכוב היציאה מהארץ, אולם הסיכוי כי בקשה- שכזו תתקבל הוא נמוך יחסית, אלא אם כן מדובר בנסיבות מיוחדות.

כמו כן, גם אם הוטל עיכוב היציאה, רשאי החייב לבקש את ביטולו הזמני ויידרש להמציא בטוחות לחזרתו לארץ.

חשוב להבהיר כי הגשת הבקשה לאיחוד תיקים, כשלעצמה, לא מובילה למתן עיכוב הליכי הוצאה לפועל כנגד החייב ורק לאחר שבקשת החייב מאושרת, תיקיו מאוחדים ונפתח תיק איחוד, מעניק הרשם את עיכוב ההליכים המיוחל לחייב. עם זאת, רשאי החייב להגיש בקשה נפרדת בכל תיק ולבקש את השהיית ההליכים כנגדו באמצעות הגשה בקשה כללית (טופס 988).

ככל והרשם דוחה את הבקשה לאיחוד תיקים או קובע קביעה אחרת שאינה מקובלת על החייב או הנושים, רשאים הם להגיש ערעור על החלטתו בדומה לזכות הערעור כנגד ההחלטה על מתן צו תשלומים כמפורט לעיל (אם מדובר בחוב "רגיל" שאינו קשור לענייני משפחה הרי שיש להגיש את הערעור לבית משפט השלום  ואם מדובר בחוב הנוגע לענייני משפחה יש להגיש את הערעור לבית המשפט לענייני משפחה).

הגשת ערעור שכזו, ככל ונדרשת, היא חשובה מאוד בשל העובדה כי לא ניתן להגיש בקשה חוזרת לאיחוד תיקים אם נדחתה, אלא אם החייב יוכיח שינוי נסיבות מהותי שיתמוך בהגשת בקשה חדשה.

הסדר נושים פרטני

אחת מהדרכים המומלצות ביותר להסדיר חובות היא באמצעות הסדר נושים פרטני. הסדר נושים שכזה משמעותו כי החייב מנהל בין בעצמו באופן ישיר ובין באמצעות בא כוח מו"מ פרטני עם כל אחד מהנושים שלו ומנסה להגיע עימם להסדר בכל אחד מהתיקים באופן נפרד.

היתרונות של הסדרת החובות באופן פרטני הם-

• מהירות- ככלל, עם תום המו"מ והשלמת התשלומים, או תחילתם לפי ההסדר, הנושים בדרך כלל מגישים בקשת זוכה לסגירת תיקי ההוצאה לפועל ובשל היות הזוכים "אדוני ההליכים" לשכת ההוצאה לפועל סוגרת את התיק באופן מידי.
• וודאות- בשונה מהליכי הגנה אחרים בהם אין וודאות של 100% כי ההליכים שננקטים יביאו בדיוק לתוצאות המצופות, בניהול הסדרי נושים פרטניים, תוצאות ההליך ברורות מראש, סגירת התיקים (והכל, כמובן, אם מצליחים להגיע עם הנושים להסכמות בקשר לגובה החוב שישולם ולאופן התשלום).
• הימנעות מהליכי חדלות פירעון / פשיטת רגל- הליכי פשיטת רגל / חדלות פירעון הם ההליכים המקיפים ביותר למחיקת חובות, אבל ישנם מקרים בהם חייבים לא מעוניינים להגיע אליהם מסיבות שונות- נכסים, ירושות / צוואות, עיסוק שלא מאפשר פתיחת הליכי חדלות פירעון, מעוניינים להמשיך לנהל עסקים וכמובן רצון להימנע מהסטיגמה הנלווית להליך פשיטת רגל.

עם זאת, לניהול הליכי הסדר נושים פרטני ישנם גם חסרונות-

• תופעת "הנושה הסרבן"- בשל כך כי גם תיק הוצאה לפועל אחד יכול לכלול כמעט את כל ההגבלות שניתן להטיל על חייב (תלוי בגובה החובות בתיק), במקרים רבים הנושים האחרונים שנותרים בהליך ההסדר מערימים קשיים ודרישות גבוהות לשם חתימתם על ההסדר וסגירת התיק. כך נוצר מצב שישנם תיקים, בעיקר תיקים בהם החוב לא גבוה מאוד, שעשויים להכשיל את המטרה הסופית של החייב להימנע מהליכי חדלות פירעון ולסגור את כלל התיקים ובשל כך הם מקבלים, או לפחות דורשים, דרישות גבוהות באופן יחסי.
• תשלום גבוה- בשל כך כי נדרש ניהול מו"מ בנפרד עם כל אחד מהנושים, אחוז התשלום אותו משלם, בדרך כלל, החייב יחסית לגובה החובות שלו הוא גבוה אם משווים את התשלום הזה לתשלום אותו הוא יכול היה לשלם בהליך פשיטת רגל / חדלות פירעון.
• פריסת תשלומים קצרה (אם בכלל)- בדרך כלל, הנושים מבקשים לקבל את התשלום שסוכם עימם באופן מידי ובתשלום אחד. הנושים ככלל מעדיפים "להיפטר" מהחייב ולא לנהל עמו עוד מערכת יחסים הכוללת תשלומים חודשיים לתקופות ארוכות מהחשש שהוא לא יעמוד, שוב, בהתחייבויות כלפיהם.

לסיכום- ניהול הליך הסדר נושים פרטני הוא דרך מעולה לסגירת חובות באופן מהיר, אולם חשוב להבין כי אחוז התשלום שמשלם חייב גבוה באופן יחסי לגובה התשלום שישלם בהליכים אחרים, כמפורט בהמשך.

הסדר נושים לפי חלק י' לחוק חדלות פירעון

אחד היתרונות החשובים ביותר בחוק חדלות פירעון לעומת פקודת פשיטת הרגל הוא חקיקתו של חלק י' לחוק חדלות פירעון המדבר על ניהול הסדרי נושים בחסות החוק, וסעיף 321 לחוק המאפשר הבאה של הסדר נושים שכזה כמעט בכל עת בפני בית המשפט.

סעיף 318 לחוק קובע כי:

"318.  בחלק זה –

          "הסדר חוב" – הסדר בין חייב שהוא יחיד או תאגיד לבין בעלי העניין בהסדר או סוג שלהם, שעניינו שינוי בתנאי הפירעון של חוב;

          "בעלי עניין", בהסדר חוב – הנושים, ולעניין חייב שהוא תאגיד – גם חברי התאגיד, או סוג שלהם."

            וסעיף 319 לחוק קובע כי:

"319.  הוראות חלק זה יחולו –

(1)  לעניין תאגיד – על הסדר חוב שנעשה באין צו לפתיחת הליכים;

(2)  לעניין יחיד – על הסדר חוב, בין שנעשה באין צו לפתיחת הליכים ובין שנעשה לאחר מתן צו כאמור."

בעיקרו, חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע כי חייב (מוגדר כ- "יחיד" בחוק) רשאי לנסות ולהסדיר את חובותיו לנושיו בחסות החוק הן לפני הגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי והן לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים ובמהלך ניהול הליך חדלות פירעון לפני מתן הצו לשיקום כלכלי.

סעיף 321 לחוק קובע כי:

"321.  (א)  המציע הסדר חוב והוא אחד המנויים להלן, רשאי להגיש לבית המשפט בקשה להבאת ההסדר לאישור בעלי העניין בו:

(1)   היה החייב יחיד – החייב;

(2)   היה החייב תאגיד – התאגיד או חבר התאגיד, וכן נושה – אם מתקיימים לגביו התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיף 9.

          (ב)  מגיש הבקשה יפרט בה את כל המידע הדרוש לשם החלטה בה ובכלל זה את הסדר החוב המוצע ואת התועלת שתצמח מאישורו, וכן, בשינויים המחויבים, את הפרטים המנויים בסעיף 82(ב); השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בבקשה ומסמכים שיש לצרף אליה הדרושים לבעלי העניין לשם קבלת החלטה בדבר אישורו של הסדר החוב המוצע.

          (ג)   מגיש הבקשה ישלח העתק ממנה לממונה."

היתרון הגדול ביותר הוא בכך שחייב המבקש להסדיר את חובותיו לנושיו יכול לעשות זאת ולהציע כל סכום לשם הסדרת החוב מבלי שיהיה חייב לעמוד בסכום מינימום. לשם השוואה, בפקודת פשיטת הרגל שבוטלה כאמור עם כניסתו לתוקף של החוק בספטמבר 2019 הסעיף המקביל שאפשר לחייב להציע הסדר נושים בחסות החוק היה סעיף 19א לפקודה, אבל הסעיף חייב את החייב להציע לפחות 30% מגובה החובות, דבר שמנע מחייבים רבים את האופציה להציע לנושיהם הסדר ובכך היה נזק כפול- מחד, מצדו של החייב שנכפה עליו להשלים את הליך פשיטת הרגל עד לקבלת ההפטר ומאידך מצד הנושים שיכלו לקבל דיבידנד גבוה יותר, ולעיתים גבוה הרבה יותר, מהחייב בהליך.

יתרון נוסף, מעבר לכך כי אין סכום מינימום אותו החייב צריך להציע בהסדר הנושים, אין גם חובה לשלם במזומן את ההצעה והחייב רשאי להציע לשלם את הצעתו בחלוקה לתשלומים בהם יוכל לעמוד, וגם זאת מבלי שנקבעה בחוק או בתקנות תקופת מקסימום לתשלומים האמורים.

היתרון האמור של חלוקה לתשלומים מהווה משנה תוקף כאשר לוקחים בחשבון כי בתקופת ההסדר החייב לא משלם ריבית והצמדה על סכום ההצעה ולמעשה משלם את הסכום אותו הציע בהסדר כאשר הסכום האמור אינו צובר ריבית, הצמדה וריביות פיגורים. וזהו יתרון אדיר לכל מי שנקלע לחובות ומעוניין לסיימם בהסדר נושים מוסכם.

יתרון משמעותי נוסף שיש להליך הסדר נושים זה העובדה כי רוב ההגבלות שמוטלות על חייב בהליכי חדלות פירעון לא מוטלות על חייב אשר בחר לנהל הליך הסדר נושים לפי חלק י' (מלבד הגבלות ספציפיות שיפורטו בהמשך).

עם זאת ולמרות היתרונות הגדולים בניהול הסדר נושים, גם להליך זה יש, מטבע הדברים, חסרונות- ראשית, במשך כל תקופת ההסדר, שיכול כאמור להתפרס על שנים לא מעטות, על החייב יוטל עיכוב יציאה מהארץ לשם כך שלא יכשיל את ההסדר אם ייצא לחו"ל ולא יחזור. שנית, בשל פנייתו של החייב להסדר נושים לפי הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הוא עדיין יופיע במערכת נתוני האשראי של בנק ישראל כאילו הוא מצוי בחדלות פירעון וכך בכל אופן דירוג האשראי שלו ייפגע באופן משמעותי.

לסיכום- הסדר נושים לפי חלק י' לחוק חדלות פירעון הוא פתרון מומלץ מאוד למי שהסתבך בחובות גבוהים שאין סיכוי שיצריך לשלמם באופן מלא, ועם זאת אינו מעוניין להגיע להליך חדלות פירעון (פשיטת רגל).

הליך חדלות פירעון (פשיטת רגל)

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") חוקק בשנת 2018 ונכנס לתוקף ב- 15.9.2019. עם כניסתו לתוקף בוטלה פקודת פשיטת הרגל שלפיה התנהלו עד אותו מועד הליכי פשיטת הרגל של יחידים, והליכי פירוק של חברות. עם זאת, הליכים שהחלו לפני כניסתו לתוקף של החוק וטרם הגיעו לסיומם, עדיין מתנהלים לפי פקודת פשיטת הרגל. כלל ההליכים החלו לאחר יום כניסתו לתוקף של החוק, מתנהלים לפי הוראותיו.

מטרתו העיקרית של חוק חדלות פירעון הוא לשקם כלכלית את החייב (מוגדר "יחיד" בהוראות החוק) ולאפשר לו לשוב ולנהל את חייו באופן תקין מבחינה כלכלית, מבלי שחרב העיקולים והליכי הגבייה בהוצאה לפועל ינוחו על צווארו.

עם זאת, חשוב להדגיש כי זוהי אינה מטרתו היחידה של החוק וכי הוא מבקש לעזור לנושים להיפרע ככל הניתן מנכסי החייב לשם תשלום דיבידנד הגבוה ככל הניתן מהחובות שהוא חב להם.

מטרות החוק מוגדרות בסעיף 1 לחוק:

"1.    חוק זה נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה –

(1)  להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;

(2)  להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים;

(3)  לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים."

ככלל, הליך חדלות פירעון מחולק למספר תקופות-

התקופה הראשונה מתחילה בעת הגשת הבקשה ונמשכת עד למתן הצו לפתיחת הליכים. החוק קובע כי תוך 30 ימים מיון הגשת הבקשה, ואם צורפו כלל המסמכים הנדרשים והנסיבות מתאימות, ייתן הממונה את הצו לפתיחת הליכים:

"105. (א)  מצא הממונה כי מתקיימים התנאים המנויים בסעיף 104(א), ייתן, בתוך 30 ימים ממועד הגשת בקשת היחיד, צו לפתיחת הליכים.

          (ב)  לשם החלטתו לפי סעיף קטן (א), רשאי הממונה לעיין בדוח שהגיש היחיד לפי סעיף 104(ב)(2) ולקבל מידע, לרבות באופן מקוון, מהגורמים המנויים בסעיף 104(ב)(3), לפי הוראות אותו סעיף.

          (ג)   סבר הממונה כי אין די במידע שבידו כדי לקבל החלטה בבקשת היחיד, רשאי הוא לדרוש מהיחיד מידע נוסף הדרוש לו לשם כך או לזמנו לדיון לפניו; דרש הממונה כאמור, ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים ממועד קבלת המידע או תום הדיון."

ככל וחסרים מסמכים או נדרשות הבהרות, ידרוש הממונה את האמור וייתן החלטתו לאחר השלמת המסמכים או שיחליט על מחיקת הבקשה.

אם קיבל הממונה את הבקשה ונתן את הצו לפתיחת הליכים, תתחיל התקופה השנייה המכונה בחוק "תקופת הביניים".

"121. עם מתן צו לפתיחת הליכים –

(1)  נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של היחיד והוצאות הליכי חדלות הפירעון, בלבד;

(2)  לא ייפרעו חובות העבר של היחיד מנכסי קופת הנשייה אלא לפי הוראות חוק זה;

(3)  יוקפאו ההליכים נגד היחיד לפי הוראות פרק ה': הקפאת הליכים, לחלק ב', בשינויים המחויבים, ואם הוטלו הגבלות על היחיד במסגרת הליכי גבייה – ההגבלות בטלות;

(4)  לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שהוטל על היחיד לפי סעיף 71 לחוק העונשין או לפי סעיף 129א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982;

(5)  הממונה ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של היחיד, לפי הוראות פרק ו': הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו;

(6)  תחל תקופת ביניים עד למתן צו לשיקום כלכלי לגבי היחיד, כאמור בפרק ז': תקופת הביניים – ממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקום כלכלי, שבמהלכה –

(א)   יחולו על היחיד ההגבלות המנויות בסימן א': הגבלות, לפרק ז' לפי הוראות אותו סימן;

(ב)   הנאמן יערוך בדיקה לעניין מצבו הכלכלי של היחיד, והנסיבות שהובילו למצבו לפי הוראות סימן ב': בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד, לפרק ז'."

חשוב להדגיש כי ממועד מתן לפתיחת הליכים היחיד בהליך נחשב באופן רשמי כי הוא מצוי בהליך חדלות פירעון ויוטלו עליו מספר הגבלות כמפורט בסעיף 142 לחוק-

• עיכוב יציאה מהארץ.
• איסור על החזקה ושימוש בכרטיס אשראי.
• איסור על החזקה ושימוש בהמחאות (צ'קים).
• איסור על החזקת מניות בתאגיד ו/או ייסוד תאגיד חדש.

מעבר לכך, על היחיד לבצע מספר פעולות-

• שיתוף פעולה מלא עם הנאמן, הממונה ובית המשפט.
• תשלום חודשי של הסכום שנקבע לו בצו לפתיחת הליכים.
• דיווח דו חודשי של הכנסות והוצאות התא המשפחתי שלו היחיד.

לאחר מתן הצו, יזמן הנאמן את היחיד לחקירה בה יצטרך להסביר את נסיבות הסתבכותו, מצבת נכסיו, הסבר על הוצאותיו והכנסותיו ונתונים נוספים הדרושים הבהרה לפי דרישת הנאמן-

152. (א)  הנאמן יזמן את היחיד לבירור לשם בדיקת מצבו הכלכלי, אלא אם כן סבר הממונה כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן הבירור אינו דרוש; הממונה רשאי לערוך את הבירור בעצמו, או באמצעות עובדי המדינה הכפופים לו, אם סבר כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

          (ב)  בהודעת הזימון יצוינו מועד הבירור ומקומו וכן זכויותיו של היחיד, ובכלל זה זכותו לייצוג על ידי עורך דין וזכויותיו לפי סעיף 47 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

          (ג)   בירור לפי סעיף זה יתועד בפרוטוקול שיימסר ליחיד, אך הנאמן רשאי, אם מצא כי הדבר דרוש לבירור, למסור ליחיד את הפרוטוקול רק בתום הבירור או בתום כל החקירות המתנהלות לפי סעיף 281 הנוגעות להליך חדלות הפירעון לגבי היחיד.

          (ד)  השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין אופן ניהול הבירור לפי סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין מועדי הבירור, אופן הזימון, מקומו ואופן תיעודו.

          (ה)  הממונה יפקח על אופן ניהול הבירור בידי הנאמנים, בין השאר באמצעות בדיקות תקופתיות.

          (ו)   סבר הנאמן כי לשם בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד נדרשת חקירה כאמור בסעיף 281, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה שיקיים חקירה לפי אותו סעיף.

          (ז)   היחיד רשאי לפנות לממונה בבקשה שיחקור את התנהלות הנאמן בבירור לפי סעיף 274.

לקראת סוף תקופת הביניים, ולפני הדיון בצו לשיקום כלכלי בפני בית המשפט, יכין הנאמן דו"ח ממצאי בדיקה בה יפורטו מסקנותיו לגבי היחיד והתנהלותו בהליך וייתן את המלצתו לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי בנוגע למתן הצו לשיקום כלכלי של היחיד- האם להעניקו ובאיזה תנאים, או לבטל את ההליך באם היחיד לא עמד בחובותיו כלפי הגורמים הממונים על ההליך.

את דו"ח ממצאי הבדיקה שולח הנאמן לממונה על הליכי חדלות פירעון. בהסתמך על המלצת הנאמן, מכין הממונה המלצה לגי מתן הצו לשיקום כלכלי ומגישה לבית המשפט.

במעמד הדיון בפני בית המשפט, דנים הצדדים בהמלצות הממונה והנאמן ובתגובת היחיד שהוגשה כתגובה להמלצות אלה ומנסים לגבש מתווה שיסיים את תקופת הביניים ולהעניק ליחיד את הצו לשיקום כלכלי שמהווה עבורו את "האור בקצה המנהרה" שכן התנאים בהם הוא יצטרך לעמוד לשם קבלת ההפטר החלוט יפורטו בצו לשיקום כלכלי.

לאחר מתן הצו לשיקום כלכלי , מתחילה התקופה הארוכה בהליך- תקופת השיקום הכלכלי. סעיף 163 (א) לחוק קובע כי התקופה הזאת תימשך, ככלל, שלוש שנים-

163. (א)  תקופת התשלומים תהיה שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי.

          (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, מטעמים שיירשמו, תקופת תשלומים קצרה משלוש שנים אם התקיימו לגבי היחיד נסיבות אישיות המצדיקות זאת.

עם זאת, וכפי שמצוין בסעיף 163(ב) לבית המשפט ישנו שיקול דעת באם להאריך או לקצר את התקופה האמורה.

במקרים מיוחדים כאשר ליחיד אין כל יכולת השתכרות, בין אם בשל גילו ובין בשל נסיבות אישיות אחרות, רשאי בית המשפט להעניק ליחיד צו הפטר לאלתר-

"167 (א).  בית המשפט לא יטיל על יחיד שכושר ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחיה חובת תשלומים, וייתן לו הפטר כאמור בפרק ט': הפטר, לאלתר."

עם תום תקופת השיקום הכלכלי, והשלמת התשלומים על ידי היחיד ועמידה בשאר התנאים שצוינו בצו לשיקום כלכלי, ייתן הממונה ליחיד הפטר מהחובות שיצר עד לפתיחת ההליכים (מלבד החובות שאינם בר הפטר)-

174. (א)  בתום תקופת התשלומים, ואם ניתן ליחיד הפטר לאלתר לפי סעיף 167 – עם מתן הצו לשיקום כלכלי, יהיה היחיד, והוא בלבד, פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה.

          (ב)  אין בהפטר –

(1)   כדי לגרוע מסמכויות הנאמן לגבי נכסי קופת הנשייה כפי שהוקנו לו לפי סעיף 131;

(2)   כדי לגרוע מחובת היחיד לסייע לנאמן ולשתף עמו פעולה כאמור בסעיף 138, ולקיים את תנאי הצו לשיקום כלכלי החלים גם לאחר ההפטר.

          (ג)   הממונה ייתן ליחיד אישור על מתן הפטר כאמור.

לסיכום- הליך חדלות פירעון הוא הפתרון הטוב ביותר לאדם שנקלע לחובות גבוהים שלא יוכל לשלם באופן מלא על ידי עבודה או מנכסים בבעלותו או שצפוי הוא לשלם, והכל מתוך מטרה שמחד לא יהיה נתון עד סוף חייו במערבולת של חובות וקשיים נפשיים וכלכליים ומאידך יצליח לשקם כלכלית את חייו ולצאת לדרך כלכלית חדשה וטובה.

בהצלחה!