הסדר חוב ללא הרוב הנדרש

מחיקת חובות בדרך של הסדר חוב מעמידה במרכזה שאלה אשר נשאלת רבות, הן על ידי חייבים יחידים והן על ידי תאגידים בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי והיא האם ניתן לאשר הסדר כאמור זולת רוב מניין ורוב ערך.

הסוגייה האמורה נדונה בבית המשפט המחוזי, בפני כב' השופטת ע' וינברג נוטוביץ בתיק חדל"ת 28269-01-24 מנהלים נכון אחזקות בע"מ נ' עו"ד משה אביקם _מנהל ההסדר), שם נשאלה השאלה:

 "האם וכיצד ניתן לאשר הצעת הסדר חוב מטעם החייב ו/או התאגיד שלא זכה לרוב הנדרש"

בפסק הדין שפורסם ביום 12/09/2024, קבע בית המשפט כי הוא מוסמך לאשר הסדר חוב שלא זכה לרוב הנדרש, זאת מן הטעמים הבאים:

"…סעיף 87 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסמיך את בית המשפט לאשר הסדר… שלא זכה לרוב הנדרש על פי סעיף 85 לחוק אם שוכנע כי ההצעה הוגנת וצודקת ביחס לכל נושה…"

עורך דין לפשיטת רגל בירושלים

הסדר חוב הינו דרך נוספת בה החייב ו/או התאגיד יכולים למחוק את החובות שקיימים להם מול אותם נושים מבלי לפתוח בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי. כמו כן, על החייב, באמצעות עורך דינו, שמטבע הדברים מתמחה במחיקת חובות ו/או בהליכי חדלות פירעון ו/או הליכי פשיטת רגל, לנהל מו"מ אל מול הנושים והגורמים הממונים ולהציע להם הסדר אשר יהא מקובל על פניהם.

על מנת לעשות כן, סעיף 85 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע כי הצעת הסדר תכלול ותעמוד בשני תנאים מצטברים. האחד, רוב מניין, כלומר רוב של 51% מערך תביעות החוב של הנושים. לשם הדוגמא, חייב שנצטברו לו חובות בגובה של 500,000 ₪ יזדקק לאישורם של נושים אשר מחזיקים ב- 251,000 ₪ מחובותיו. השני, רוב ערך, כלומר הסכמה של 75% ממספר הנושים. לשם הדוגמא, אילו ישנם חמישה נושים לחייב, אזי שיזדקק לרוב ערך של שלושה מהם.

בפסק הדין האמור, לא התקיימו התנאים שפורטו לעיל. עם זאת, בית המשפט קבע כי:

 

"…סעיף 87 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסמיך את בית המשפט לאשר הסדר…"

 

כמצוין לעיל, מכוח סעיף 87 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בית המשפט רשאי, על אף האמור בסעיף 85 שהציב שני תנאים (רוב מניין ורוב ערך) שצריכים להתקיים בהצעת הסדר, לאשר הצעת שכזאת, הן לחייב יחיד והן לתאגיד אם שוכנע בית המשפט כי:

 

"…אם שוכנע כי ההצעה הוגנת וצודקת… אם לא תאושר לא תהא מנוס מפירוק התאגיד…"

 

בכדי שבית המשפט יאשר הצעת הסדר ללא רוב מניין ורוב ערך, עליה להיות הוגנת וצודקת כלפי הנושים. הדבר מתבטא בכך שהצעת ההסדר צריכה שתהא משתלמת וכדאית יותר לנושים אילו היה פותח החייב ו/או התאגיד בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי. בנוסף, בית המשפט בוחן את אפשרויותיו של החייב ו/או של התאגיד וכן את התנגדותם של הנושים ומשקל טענותיהם.

 

לסיכום-

בפסק הדין אותו סקרנו אושרה הצעת הסדר חוב מטעם התאגיד ללא הרוב הדרוש. משכך, אנו למדים כי ראשית, ישנם מספר הליכים בהם חייב ו/או תאגיד יכולים לפנות בכדי לצאת מהחובות אליהם נקלעו. שנית, את ההליך יש לבחור בקפידה ולאחר בחינה מקיפה של כלל הנסיבות.

בעניין זה חשוב להדגיש כי היוועצות עם עורך דין לחדלות פירעון בירושלים (כמובן שהמיקום הגיאוגרפי אינו קריטי וכל עורך דין לפשיטת רגל יכול לבחון את המקרה- עורך דין למחיקת חובות בירושלים, עורך דין פשיטת רגל בבית שמש ולמעשה כל עורך דין למחיקת חובות המתמחה בתחום).

להיוועצות ניתן ליצור קשר- 02-6307061                                                                                                                      

בהצלחה!

 

צרו קשר עם עו"ד שלומי ברדוגו

דילוג לתוכן