הלכת לשצ'נקו והשפעותיה על הליך חדלות הפירעון

בפס"ד הדין האמור, נקבע כי כאשר הכנסתו היחידה של החייב הינה קצבת קיום (נכות / זיקנה) מהמוסד לביטוח לאומי ולא קיימים בבעלותו נכסים אחרים מהם ניתן להיפרע, אזי אין זה משנה גובהה של הקצבה כי כך או אחרת דינו של החייב הינו קבלת הפטר. כלומר, לא ניתן לפרוע את החובות שיצר מקצבתו. לעיתים, במקרים מסוימים, ניתן להחיל את הלכת לשצ'נקו באופן רטרו-אקטיבי ולהשיב כספים שנלקחו לחייב מקצבתו.

מלבד ההלכה העיקרית עצמה, הלכת לשצ'נקו יצרה השפעות משניות נוספות, בחדל"פ (שלום י-ם) 36057-07-22 אליהו סרור נ' הממונה על חדלות פירעון מחוז ירושלים, נקבע כי:

"גם אם היחיד חטא בשיתוף פעולה חלקי בלבד עם הנאמן וחטא באי-תשלום המזונות, יש לראות מחדלים אלו כפועל יוצא ממצבו הפיזי ומהלך רוחו"

כידוע, בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי ו/או בהליך פשיטת רגל, על חייב מוטלות מספר חובות ובהן, שיתוף פעולה עם הגורמים הממונים, לא ליצור חובות חדשים, לנהוג בתום לב, לשלם תשלום חודשי לקופת הנשייה, להגיש דו"חות חודשיים וכיו"צ. בפס"ד האמור, החייב אינו עמד ברוב מחויבויותיו ואולם בשל שעמד בתנאי הלכת לשצ'נקו קבע בית המשפט, כדלקמן:

"בית המשפט קבע…בנסיבותיו האישיות המיוחדות… היחיד עומד בתנאי הלכת לשצ'נקו ודינו – קבלת הפטר לאלתר… בית המשפט התרשם ממצבו הפיזי ומהלך רוחו…. מצבו של היחיד אינו מרנין כלל ועיקר, ולבטח איכות חייו…"

כלומר, בעוד שבתיקים אחרים היו עתידים לבטל את הליך חדלות הפירעון בשל המחדלים האמורים, בתיק זה בית המשפט נתן משקל רב למצבו הפיזי של החייב ומניח שהמחדלים שנוצרו בהליך נובעים ממצבו הפיזי בלבד ולא בשל ניצול הליך חדלות הפירעון לרעה.

לסיכום-

ראשית, למדנו כי הלכת לשצ'נקו הביאה לשינוי ועשיית חסד עבור חייבים שנקלעו להליך חדלות פירעון ו/או פשיטת רגל והכנסתם היחידה הינה קצבת קיום. שנית, למדנו כי בית המשפט נותן דעת, משקל רב ומנסה לאזן בין המחויבויות שקיימות בהליך לבין למצבו הפיזי ו/או הנפשי של החייב.

בעניין זה חשוב להדגיש כי היוועצות עם עורך דין לחדלות פירעון בירושלים (כמובן שהמיקום הגיאוגרפי אינו קריטי וכל עורך דין לפשיטת רגל יכול לבחון את המקרה- עורך דין למחיקת חובות בירושלים, עורך דין פשיטת רגל בבית שמש ולמעשה כל עורך דין למחיקת חובות המתמחה בתחום).

להיוועצות ניתן ליצור קשר- 02-6307061

בהצלחה!