ירושה על פי דין

עריכת צוואה אינה חובה המוטלת על מאן דהוא, וכל אדם יכול להחליט אם לערוך צוואה ואם לאו.

אם אדם החליט כי לא הוא לא מעוניין לערוך צוואה, אז עיזבונו יחולק באופן שווה בין בן זוגו הנותר בחיים (אן יש לו בן זוג שכזה) ובין ילדיו. ככל שאין למוריש בן זוג ו/או ילדים, יירשו אותו בני המשפחה הנותרים שלו ואם גם בני משפחה אחרים אין לו, נכסיו יעברו לחזקת האפוטרופוס הכללי. 

חלוקת עיזבון מוריש על פי דין תהיה באופן הבא-

1. כאשר בני הזוג היו נשואים בעת הפטירה, בן הזוג היורש יקבל לחזקתו מחצית מעיזבונו של המוריש (כשאר המחצית הראשונה היא בכל מקרה שלו כך שבדר"כ הוא ייוותר עם 3/4 מהעיזבון לאחר שיירש את המוריש) והילדים יירשו את המחצית הנותרת מחלקו של המוריש. אם לבני הזוג לא היו ילדים, הוריו של המוריש יתחלקו באופן שווה עם אחיו של המנוח בחלקו בירושה שנותרה. 

2. כאשר בני הזוג היו ידועים בציבור ולא נשואים, ולא היו נשואים לאנשים אחרים, הרי שזכותם לרשת את בן הזוג שנפטר זהה לזכותם של בני זוג נשואים, והכל בתנאי שהם קיימו משק בית משותף.

3. אם למוריש לא היו ילדים ולא הורים, בן הזוג הנותר יקבל 2/3 מחלקו של המוריש ברכוש המשותף, ואחיו של המוריש יתחלקו ביניהם באופן שווה ב- 1/3 מהירושה. 

4. אם למוריש לא היה בן זוג בעת הפטירה (והוא לא הותיר אחריו צוואה), יתחלקו ילדיו באופן שווה בעיזבון שהותיר. 

5. ככל ולא הותיר אחריו המוריש ילדים, בני זוג, הורים או אחים, תתחלק ירושתו לסביו וסבתותיו. 

6. אם למוריש אין כל בני משפחה, עיזבונו יעבור לחזקתו של האפוטרופוס הראשי שישמור על העיזבון פרק זמן מסוים של מספר שנים ולאחר מכן יעבור העיזבון לבעלותה של המדינה.