במאמר זה נדון בקצרה בסוגייה נפוצה המתרחשת אצל חייבים בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי והיא בקשה המוגשת מטעם הנאמן לביטול פעולה שנעשתה על ידי החייב ואשר גרמה לגריעת נכסים מקופת הנשייה.
הסוגייה האמורה נדונה בבית המשפט השלום תל אביב-יפו בתיק חדל"פ 44710-12-22 אוריאל חזות נ' לימור זהבי (פורסם בנבו), בפני כב' השופט ר' גולדשטיין, שם נקבע כי:
"נדחתה בקשת הנאמנת להורות על ביטול פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה"
כאשר קיים נכס בבעלותו של חייב הפותח בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, רשאי הנאמן, להגיש בקשה לבית המשפט הנכבד ולבקש את מימושו של אותו נכס לשם כיסוי אותם החובות שיצר החייב.
בשל סמכותו של בית המשפט למימוש נכסים של חייבים בהליך חדלות הפירעון, ישנם חייבים אשר מנסים "להבריח" את הנכסים שבבעלותם עובר לתחילת ההליך ו/או במהלכו, וזאת בכדי להימנע ממימושם. כתוצאה מכך, קבע המחוקק בסעיף 220(א) לחוק חדלות פירעון מספר תנאים מצטברים בהתקיימותם תוגדר הפעולה כגורעת נכסים מקופת הנשייה, כלומר עסקה פיקטיבית, וניתן יהיה לבטלה.
כאן המקום לציין כי כאשר חייב מצוי בחובות חשוב להיוועץ עם עורך דין לחדלות פירעון ושיקום כלכלי או עו"ד למחיקת חובות, אשר בקיא בהליך ויודע כיצד לבחון כל מקרה לגופו.
בתיק האמור, עסקינן בחייב ורעייתו אשר במהלך נישואיהם רכשו דירת מגורים. לימים, ולמרבה הצער, יחסיהם עלו על שרטון והשניים התגרשו. במסגרת הליך הגירושין ועל פי פסק דין, נקבע כי זכויותיו של החייב בדירת המגורים שרכשו דאז, יועברו לגרושה.
בעקבות העברת הזכויות האמורה, סברה הנאמנת כי מדובר בפעולה להברחת נכסים והגישה בקשה לבית המשפט לביטול אותה פעולה, היינו ביטול העברת הזכויות האמורות. עם זאת, בית המשפט בחן האם מתקיימים התנאים המצטברים בסעיף 220(א), כמפורט:
"…על הנאמן להתגבר על מספר משוכות… להוכיח כי מדובר בנכס של היחיד שהועבר לידי צד שלישי בלא תמורה או בתמורה שאינה הולמת… מועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שנתיים או ארבע שנים אם מדובר בקרוב…"
כאשר פעולה תוגדר כפעולה הגורעת נכסים מקופת הנשייה, עליה לעמוד ב- 3 תנאים מצטברים. התנאי הראשון, כאשר החייב לא קיבל תמורה עבור אותו נכס שמכר ו/או התמורה שקיבל לא משתלמת ומעלה חשדות כי מדובר בעסקה פיקטיבית. התנאי השני, מועד ביצוע הפעולה התרחש כשנתיים לפני שפתח החייב בהליך חדלות הפירעון ואם קיימת קרבה משפחתית כהגדרתה בחוק אז ארבע שנים. התנאי השלישי, שבמועד ביצוע הפעולה החייב היה בחדלות פירעון או שהפעולה עצמה הביאה אותו למצב של חדלות פירעון. בפס"ד קבע בית המשפט כי:
"…נפסק… כי לא הוכח כי הועברה תמורה שאינה הולמת בעד זכויות היחיד בנכס… לא הוכח כי התקיימה כל קנוניה במטרה להברחת נכסים…"
בית המשפט קבע, הן בשל כך כי היה מדובר בהליך גירושין והזכויות בנכס הועברו על פי פסק דין והן כי התמורה הייתה תואמת את שוק הדיור באותה העת, כי העסקה הייתה אותנטית. כאן המקום לשוב ולהדגיש, כי תפקידו של עורך דין לחדלות פירעון ו/או עורך דין לפשיטת רגל ו/או עורך דין למחיקת הוא גם לבחון את פעולותיו של החייב טרם פתיחת הליך חדלות הפירעון וכמובן אילו נכסים בבעלותיו.
לסיכום-
אנו למדים כי תפקידו העיקרי של הנאמן הוא להעשיר את קופת הנשייה ודרך המלך עבורו היא מימוש נכסי החייב, לרבות נכסי מקרקעין ומיטלטלין. כמו גם, אנו למדים שפעולות שחייבים עשו בעברם אינן נחלת העבר, ובהתקיימותם של התנאים המצטברים, רשאי בית המשפט לבטלן.
להיוועצות ניתן ליצור קשר- 02-6307061